קכ1

בחי' רישא כמו הראש באדם שהמוחי' נתוני' בו כידוע, כך הי' שרש קליפת מצרים בזמן ההוא בבחי' רישא בחי' כחב"ד דקליפה וז' אומות הכנעני והחתי והאמורי כו' הן בחי' מדות דקליפה חג"ת כו' שהוא בחי' גופא כידוע, וראי' לדבר זה הנה אנו מוצאים שכל עיקר ומקור כל חכמ' הגוים הי' במצרים דוקא והן חרטומי מצרים שהיו חכמים הגדולים מכל חכמי הגוים שבזמן ההוא וגם בימי שלמה הי' החכ' מצווה במצרים יותר מבכל אוה"ע שהרי נא' על שלמה ותרב חכמת שלמה מכל חכמת בני קדם ומכל חכמת מצרים משמע מזה דחכמת מצרים גדולה גם מחכמת בני קדם מאחר שאומר לרבותא ומכל חכמת מצרים כלומר גם מכל כו', והיינו לפי ששרש קליפת מצרים הוא בבחי' רישא שהוא בחי' כתר דקליפה וכמ"ש התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו כו' וכמ"ש בזהר, ובחי' הכתר מקור לחכ' בכל מקום, וע"כ נק' פרעה אותיות ערף כי שרשו בבחי' כתר רק שהוא בחי' אחוריים דכתר דקדושה כמו העורף שהוא אחורי הראש אבל אל העורף נמשך ג"כ משרש ומקור החכ' שבמוחין שבראש אך שהוא בחי' החיצוני' והאחוריי' לבד, כידוע בענין שרי פרעה שהן שר המשקים ושר האופים ושר הטבחי' שהן קנה ושט ורידין כו' וכמ"ש בספרי הקבלה וזהו טעם הפלגת חכמת מצרים וכמ"ש ביוסף ואת זקניו יחכם כו' וכמ"ש במ"א וד"ל. והנה שרש נשמת משה וכל הדור ההוא שנק' דור דיעה היו בבחי' כחב"ד דקדושה בבחי' הפנימיות דמוחין דרישא דקדושה ולכך הי' ביכולתו להושיע את ישראל להצילם מיד פרעה ערף אחוריי' דרישא כו' כי גבר כח הפנימיות על החיצוניות ואחוריים, ולא עוד אלא שביררו כל הטוב מן קליפת מצרים כמ"ש וינצלו את מצרים שעשאוהו כמצולה כו', וזהו בחי' בירור דאחוריי' דכתר כו', ולזה הטעם הי' די להם במילה לבד בלא פריעה (לחד מ"ד בגמרא דיבמות ולאידך מ"ד מילה שלהם עם פריעה היתה ולדעתו מ"ש כי מולים היו כל העם היוצאים מילה ופריעה כפשוטו ומ"ש וכל הילודים בדרך לא מלו היינו מילה בלא פריעה ולזה ציוה למול בנ"י שנית כנ"ל), כי הנה שרש ענין המילה מבואר למעלה שהוא רק בחי' התגלות העטרה בחי' יו"ד דהיינו בחי' הפנימיות דמוחין עליונים שזהו בחי' כחב"ד בחי' רישא שבו התגלות עצמות אא"ס ולכך אמר והיתה בריתי בבשרכם כו' כנ"ל, וכאשר הערלה דבוקה א"א להיות גילוי בחי' פנימיות זה ע"כ בהסרת הערלה לבד הי' די להם להיות שנשמתם מצד שרשם בבחי' פנימיות המוחין מוכנים היו מיד לקבל גילוי אור זה בנפשם האלקי' וגם שלא פרעו עור הפריעה לא היו מסתירים לעיקר גילוי אור זה בברית ה' שבבשרם כלל וכלל, כי הנה ידוע שעור הפריעה לא נק' ערלה כלל וכלל כי הרי הוא עור של העטרה שתחת הערלה ע"כ לא נק' קליפה כלל להסתיר כמו הערלה ממש, רק שעור זה גם שהוא טהור ואינו בכלל טומאת הקליפה מ"מ כאשר מכסה על הפנימיות העטרה יכול להסתיר קצת גילוי אור בברית קדש והוא כמו בחי' טוב שבנוגה דגם שאינו נק' קליפה מ"מ יכול להסתיר על אור הקדוש' כידוע בענין תאוות היתר וכמ"ש במ"א, ולזה ניתנה מצות פריעה לפרוע ולגלות העטרה ביותר והוא ע"י קריעת עור זה שלא יוכל לכסות כנ"ל כידוע, אבל כ"ז לא הי' נצרך לעומדים במדרגות פנימיות המוחין העליוני' כדורו של משה וכה"ג, לפי שעור זה גם שהי' מכסה על העטרה לא הי' זה נק' בחי' הסתר כלל וכלל לגבי תוקף גילוי אור פנימיות המוחין כי במקום מעלה ומדרגה גבוה כזאת א"א שיזיק לו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org