המקיף הרצון מאיר ברמ"ח איברים בשוה לפי שאינו מלובש רק השרא' לכן ימשול לשנות הרגל מטבעיותה משא"כ כח ההילוך יסתלק כשיקולקל טבעי' הכלי', ומשל מגוון וטעם). עי' קרח תקס"ב נת' המשל ממקיף ופנימי כך המחשבה והרצון במוח בגלוי ממש א"פ וברגל או"מ שהרגל נשמעת להרצון ומחשבה ומ"מ אין המח' גלוי' שם כמו בראש כו'.
ב) ועד"ז יובן למעלה א"פ וממכ"ע ג"ע גילוי חב"ד כמו בראש שכל התענוג שכלי מהשכלות, בחי' יצי' מלאכים כמו הלב משכן המדות מיכאל כלי החסד מקבל לאור החסד הוא אהבה גבריאל כלי הגבו' מקבל יראה וכן אברהם ויצחק והוא ג"ע התחתון התענוג מהמדות, ובעשי' נתצמצם יותר עד שמרבוי הצמצומי' נמשך יניקה לחיצונים כי אתה מחי' את כולם, ואחיזתם משערות דנוק' מלכות דעשי', וכמ"ש באשת יפ"ת שהוא בחינת ניצוצים דקדושה שנפלו בקליפות וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה שצריכה להעביר השערות וצפרנים שמהם יניקת החיצונים דאחידן בשערהא וטופרהא, וזהו הכל בא"פ, שלפי שמתחלק לחלקים לפי מזיגת הכלים לכך ברבוי ההשתל' יכול להתצמצם כ"כ עד שממל' דעשי' יכולים החיצונים לינק ג"כ מבחי' שערות כו', אבל מהאור מקיף אין יכולים החיצונים לינק (זהו הקדמה לבחי' גרשון דלקמן המגרש החיצונים) שא"מ הוא דוחה ומסמא עיני החיצונים כמ"ש בע"ח שחיותן מהשערות וגומות אור דנוק' או"פ דרך המשכת שערות כו' תחתית כל המדריגות אבל מאור מקיף אינן יכולים לקבל שמסמא עיניהם כו', והיינו לפי שאינו מתצמצם ומתחלק לחלקים כ"א הוא מקיף על כל הכלים בשוה בלי התחלקות כנ"ל במשל הרצון כו', ולמעלה בחי' רצון העליון נק' כתר שהוא לשון כותרת ומקיף ונמשך ממלכות דא"ס שנעשה כתר ומקיף לנאצלים, וזהו בחי' איתמר לשון אמירה בחי' מל' דא"ס לכן בידו הי' עבודת בני גרשון נושאי היריעות המשכן שרומזים לבחי' כתר ומקיף דאצי' כדלקמן, לכך הוא דוחה החיצונים לפי שלא שייך בו בחי' צמצומים שיומשך יניקה כו' כי הוא בחי' אלקות בחי' אין עוד כחשיכא כאורה בשוה ממש בלי התחלקות כלל כו' כמקודם השפלתו בעולמות לכך אין החיצונים יכולים להגיע אליו לאחוז יניקה כי אינו סובל החיצוני' שהם יש ודבר והוא המקיף בחי' אלקות בחי' אין עוד מלבדו ויניקתם הוא אחר צמצומים רבים מהא"פ כו', ולכן הלובש ב' מלבושי' כאחד קשה לשכחה מפני שמסתלק המקיף הדוחה החיצונים שמהם נמשך השכחה (וז"ש במקום אחר דכתר אותיות כרת שדוחה החיצונים והוא בחי' גרשון דלקמן, וצ"ע עמ"ש במ"א להפך דמבחי' זו יכולים ג"כ לקבל משום דאם צדקת מה תתן לו, וכנזכר בביאור הזהר ויגש בענין האלף דבי' אתקרי ארור והאלף בכתר, וע' ע"פ מיילדות העבריות ויובן דשם נת' דמהמקיף יש להם איזה חיות בבחי' אחורים, אבל מסמא עיניהם, אכן כשהמקיף מאיר בפנימי אין להם יניקה כלל ודוחה אותם מכל, וצ"ע אם יש ליישב כאן או שיש לתרץ בענין אחר וע' ע"פ ויאבק איש עמו).
(נת' למעלה א"פ מתחלק, געה"ע חב"ד והתענוג משכליי', געה"ת יצי' תענוג מדות אהוי"ר עשי' ומשם יניקת החיצונים ע"י שערות לכן ביפ"ת וגלחה,
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור