וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר
ס
מעשים שבפועל כי כלום יצה"ר יש ביניהם אלא היינו מחמת עומ"ש שצריכים לקבל עליהם תמיד הוא בחי' הביטול והיראה וע"ז יש משפט ודין עליהם אם הביטול והיראה כדבעי למהוי או לא ועז"נ ובמלאכיו ישים תהלה, וכן שמים לא זכו בעיניו, מפני שאין היראה כדבעי למהוי עכ"ל, ובסדור שער הק"ש בד"ה להבין ההפרש בין ק"ש לשמו"ע כ' מה שאנו מוצאים לפעמים שיש במלאכים ביטול המציאות וכמ"ש וצבא השמים לך משתחוים וכיוצא בה ולפעמים הם בבחי' הפירוד עד שנמצא בהן החטא, וכענין אפקוהו למט"ט ומחיוהו שיתין פולסין דנורא, היינו לפי שיש בהם גוף ונפש, ומצד החומר שהוא הגוף שלהם שהוא מאש ורוח יוכלו להיות בבחי' הפירוד כי החומר מעלים, ושרשו מחיצוניות הכלים דאצי', ומצד הנשמה שלהם הם בבחי' הביטול כי הנשמה שרשה מבחי' הארת האור שבתוך הכלי כו' ולכן יש ג"כ חילוקי מדרגות במלאכים כנודע מענין שרפים חיות ואופנים, לפי ששלשים כלים דאצי' שהן מקור בי"ע יש בהן ג' מדרגות ראש תוך סוף כו' ע"כ לפ"ע זה יהי' ההפרש בגופות המלאכים דבי"ע ובנשמתם אם שרשם מיו"ד כלים הפנימים הם מזוככים יותר כו' יעו"ש באריכות, אך הנה בזח"א פ' ויגש דר"ז ע"א פי' ושמים לא זכו בעיניו דלשבח קאמר שמגודל החביבות נראה בעיניו ית' שעדיין צריכים תיקון עוד ולכן נמשך מוחי' חדשים עליונים בכל יום, כי המוחין הם חב"ד שבהם מאיר אוא"ס ממש כנ"ל ע"כ ע"י המשכת מוחי' חדשים עליונים יותר בכל יום דהיינו מ"ש כונן שמים בתבונה עי"ז השמים הם מזדככים כו', ומ"מ אינו סותר לפי' הראשון דהענין שהשמים אף שנק' יחו"ע כנודע מענין כימי השמים, עכ"ז לגבי ע"ק ימי קדם נק' יחו"ת, וזהו לא זכו בעיניו, וצ"ל שיהי' ביחו"ת הגלוי כמו ביחו"ע כו' כמ"ש בלק"ת פ' ראה סד"ה כי תשמע בקול בפי' לעשות הישר בעיני ה' וע"ש בהביאור [ולכן ממשיך בהן מוחין חדשים בכל יום מבחי' עליונה יותר כדי להאיר המדות עליונות דוגמת* מ"ש בת"א פ' וישב בד"ה בכ"ה בכסלו בענין העלאת נרות המנורה אהרן ממשיך אור החכמה בשבעה הנרות שהם ז' מ* כו' "ש*], ומכ"ז יובן ענין קנין דשמים וארץ דהיינו מה שכונן שמים בתבונה תמיד לזככם כו', ובספרי לא חשיב קנין זה, כי עיקר זיכוך השמים והארץ הוא ע"י ג' קנינים דהיינו ע"י תורה כו', וקנין דאברהם הוא ענין א' עם קנין דישראל, וה"ע אתה כהן לעולם וע' בזח"ב ר"פ יתרו ס"ז כ' דכהן הוא המחבר אלקות עם העולמות, א"כ הוא נכלל בג' קנינים הנ"ל, ומכ"ז יובן ענין [שהמלאכים בקשו את התורה, לכאורה תמוה איך שייך להם עבירה ומצוה אלא מכיון ששמים לא זכו בעניו, ובמלאכיו ישים תהלה, מחמת בחי' ומשם יפרד כנ"ל, ע"כ בקשו את התורה שמחכמה נפקת בחי' ביטול ממש ועי"ז יומשך התיקון גם בבי"ע שלא להיות ומשם יפרד, ויהי' הביטול בבי"ע כמו באצי', ואעפ"כ לא ניתנה להם. כי התומ"צ ניתנו כדי לצרף בהם את הבריות, וצירוף ובירור זה זהו דוקא למטה בעשי' וכמ"ש בד"ה מי מנה עפר יעקב בענין] אף עשיתיו כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-w7jyj1pe
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.