בשעה שהקדימו
קמא
הכללי הנ"ל הוא תמיד בבחי' רו"ש דהיינו שתמיד הוא בבחי' הרצוא להכלל ולהבטל בשרשו למע' שהוא בחי' הארת העצם כנ"ל שנק' שמו לבדו כו' (וז"ש כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא כו'), ועד"מ במציאות ד"י ארמ"ע שידוע שהג' יסודות רמ"ע כל עיקרם יש להם יחוס בערך לבחי' התלבשותם למטה עד שבאים במציאות הגשמיות כו' אבל יסוד האש הוא בעצם יסוד רוחני דק וזך בתכלית ואין לו ערך למציאות האש שנראה לנו שכל עיקר של מציאת האש הגשמי הוא רק אחר שכבר נאחז בפתילה ועצים וכדומה ואין זה בערך אל שרשו ביסוד האש הרוחני הדק וזך כו', וא"כ הרי מציאות האש הנאחז בכלים כנ"ל הוא בבחי' הירידה והשפלות בתכלית ושרשו ומקורו באש היסודי כו' ע"כ טבע האש תמיד בבחי' רו"ש הסתלקות והתפשטות שמצד עצמו' של האש הגשמי הרי הוא מסתלק לשרשו ומקורו באש היסודי הרוחני כו' ומצד אחיזתו בכלים כנ"ל בא בבחי' השוב להתיישב במציאות האש הגשמי וכן הוא בבחי' הסתלקות והתפשטות בכל רגע שזהו ענין הרו"ש כנ"ל, וכמ"כ יובן ג"כ בהארת הנפש בגוף דהגם שנת"ל שזהו בחי' הארת העצם ממש אך באמת הרי מה שבאה להחיות גם האברים הגשמי' חיים וקיימים מהארה זאת הרוחני שאין ערוך ביניהם כלל וכלל, וע"כ יש ממוצעים בין אור וחיות הנפש הרוחני להיות בא בהתלבשות באברי הגוף הגשמי והוא הדם וכמו כי הדם הוא הנפש וכן רוח החיים שבלב כידוע (שהן ב' חללים שבלב חלל הימיני וחלל השמאלי כו'), וע"כ להיותו האור אחר התלבשותו באברי הגוף שהוא בא בבחי' הירידה והשפלות כו' ע"כ יש בהארת הנפש שבגוף בחי' הסתלקות והתפשטות להיותו מתלבש בדם וכמו כי הדם הוא הנפש ע"כ גם הדם הוא ההולך וסובב מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט שהוא ענין הסתלקות והתפשטות בחי' רו"ש והוא בחי' דפיקו דליבא כו' שהדופק הוא בבחי' הרו"ש הסתלקות והתפשטות שבחי' ההסתלקות הוא שעולה תמיד לשרשו באור הנפש עצמה ומצד התלבשות הארה זאת בגשמיו' אברי הגוף הוא שבאה בבחי' ההתפשטות והוא ההעלאה דרצוא הנ"ל ומיד בא לבחי' שו"ב (כמשי"ת), וכמ"כ יובן הנמשל למע' בבחי' האור והחיות האלקי שמתלבש בעולמו' כולם להחיותם כי להיותו בא בבחי' הירידה בתכלית ושרשו ומקורו באור העצמי ע"כ הוא רצוא ומסתלק לשרשו בבחי' שמו לבדו הארת העצם שאין ערוך ביניהם כלל, ולהיותו עכ"פ בא בהתלבשות בעולמות ע"כ בא לבחי' השוב שהוא ההתפשטות כנ"ל. וז"ש והחיות רו"ש דהיינו החיות הכללי הנ"ל להיותו רק בבחי' הארה דהארה כנ"ל, והנה כ"ז שנק' בשם רו"ש שהרצוא קודם לשוב היינו כשכבר בא האור האלקי להחיות כל העולמו' וכנ"ל שזהו בחי' אור וחיות אור הכללי שעליו נאמ' ואתה מחי' את כולם כו' שזהו כשכבר מתלבש בעולמו' להחיותם ואז דוקא נק' מחי' כו', ולהיותו בא בירידה והשפלה משרשו ומקורו ע"כ האור והחיות הזה מצד עצמו רצוא ומסתלק למקור כנ"ל, רק שמצד התלבשותו עכ"פ בכלים הרי זהו שגורם בו בחי' השוב כנ"ל במשל האש שמצד עצמו מסתלק למקורו רק מצד אחיזתו בכלים שהוא העצים והפתילה וכדומה הוא בא לבחי' השוב, וכן הוא במשל אור הנפש שמלובש בדם שמצד עצמו' הארת הנפש שבדם להיותו בא בבחי' הירידה והשפלות כנ"ל הוא שרצוא ומסתלק למקורו וזהו עצמו ענין סיבוב הדם מלמטה למע', ומצד התלבשותו באברי הגוף הוא שבא לבחי' השוב
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-xm4r0r5s
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.