ריט2

והשתא א"ש דבחי' סובב יוכל להתגלות לבחי' מזל), ועל יראה גדולה כזו שהוא למעלה מהשגה במוח שכלו רק בבחי' מזלייהו אמרו אם אין חכ' אין יראה וכמ"ש ויצוינו ה' אלקינו את כל החוקי' האלה לירא' כו', שלהיות גילוי זה בבחי' מזלייהו עד שתפול עליו אימ' ופחד הוא ע"י עסק התו' דאורייתא מחכ' נפקת והוי' בחכ' כו' שאא"ס ב"ה שורה ומתגלה בחכ' כ"ח מ"ה בחי' ביטול שאין אא"ס שורה ומתגלה אלא במה שבטל כו' והיינו התו' שהיא חכמתו ית' ממש והוא וחכמתו א' כי הוא המדע והוא הידוע כו', ועיקר גילוי זה למעלה במקור התו' שהוא בחי' ח"ע הוא בבחי' מזל שמזיל וממשיך ההשפעה מגילוי זה להתפשטות התו' שלפנינו המלובשת בגשמי', והנה תלת קשרין מתקשראן דא בדא ישראל באורייתא ואורייתא כו' וישראל נק' חיילין דאורייתא בזוהר ע"פ שאו את ראש בנ"י וכו' ס"ר אותיות התורה הן שרש ומקור ס"ר נשמות ישראל, כל אות שרש ומקור נשמה א', ובעסק התו' למטה תתעורר שרש נשמתו למעלה בחי' מזל להמשיך גילוי אא"ס ב"ה המלובשת בח"ע מקור התו' ששם יסודתה של הנשמה בהררי קדש להיות נמשך בחי' גילוי זה בבחי' מזלי' שרש הנשמ' למעלה ותפול עליו אימה ופחד וחרדה גדולה מפני גילוי אור ה' א"ס ב"ה ממש בבחי' מזלייהו דחזי (ויובן ביאור זה עם מ"ש במ"א בענין שרש העבודה ומצות ת"ת, שאא"ס ב"ה שלמעלה מן החכ' שורה בחכ', ואורייתא מחכמה נפקת הרי יש בה השראת אא"ס שלמעלה מן החכ', והנפש שבאדם יש בה עשר בחי' חב"ד כו' אך עצמות הנפש למעלה מעלה מן החכ' והענין מזלייהו הנ"ל, וע"י התקשרות שכל האדם בחכ' שבתו' יהי' ג"כ גילוי אא"ס שלמעלה מהחכ' דאעפ"כ שורה בתו' בעצמו' הנפש שלמעלה מהחכ' כו' כנ"ל, וזהו אם אין חכ' אין יראה דא"א להיות גילוי זה במזלייהו שממנו נמשך היר"ע הנ"ל אא"כ ע"י התקשרות שכל האדם בחכ' שבתו' משום דהוי' בחכ' וכנ"ל במשל קריאת שם נפש המשכלת), (נת' ענין אם אין חכ' אין יראה דר"ל על בחי' יראה גדולה מגילוי סוכ"ע בבחי' מזלייהו חזי שזה א"א כ"א ע"י קדושת החכ' אורייתא מחכ' נפקת והוי' בחכ' כו').

ד) אך כדי לבא למעלה ומדריגה זו להמשיך בחי' ח"ע מקור התו' שבה מלובש אא"ס ב"ה ממש ומיוחדת עמו ביחוד גמור להיות גילוי זה למטה בעסק התו' שלפנינו המלובשת בגשמיות בבחי' יראה וחרדה גדולה אמרו אם אין יראה אין חכ', והוא בחי' יר"ת בקיום המצות מעשיות (בפה מלא) [בפועל ממש] כי הנה המצות הן מצות המלך ובקיומה מקיים שום תשים עליך מלך ויראה זו היא הכנה להמשיך ע"י גילוי אא"ס ב"ה המלובש בח"ע שע"י עסק התורה, וזהו קדשינו במצותיך תחלה ואח"כ ותן חלקינו בתורתך, והענין כי פי' קדשינו הוא לשון קידושין ואירוסין וכמ"ש וארשתיך לי לעולם והיינו ע"י המצות שכמו הקדושין הן ע"י שנותן הטבעת באצבע הכלה שהוא בחי' חיצוני' בלבד ועי"ז היא מתקדשת לו ונקנית לו בביאה שהוא המשכה פנימי', כך המצות הגם שהן בחי' חיצוני' ולבושי' להנפש מ"מ בהם וע"י נעשה בחי' קידושין להיות שום תשים עליך מלך בבחי' חיצוני' והייתם קדושים לאלהיכם, ובזה ותן חלקינו בתורתך בתורתך דוקא שתהא שורה ומתגלה המשכת ח"ע בבחי' פנימי' בבחי' זיווג ויחוד ממש, וכמשארז"ל ע"פ ביום חתונתו זו מ"ת שהוא בחי' חתונתו ממש, ולכן ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תו' אין לו כי א"א להמשיך בחי' התו' במקורה ושרשה שהיא ח"ע בבחי' פנימי' בלי קדימת המצו' בחי' יר"ת בחי' חצוני', וזהו שארז"ל שאחר שקיבל עליו עומ"ש יקבל עליו עול מצות (כא') [כי א"א] להיות קיום אמיתי לקבל' עומ"ש שבפ' ראשונה להיות עי"ז ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך כו' כ"א ע"י מצות המלך שהם בחי' קדושין כנ"ל). (נת' ענין אם אין יראה שר"ל יר"ת בחי' עול מצות שצריך להקדים, כי זהו הכנה להיות המשכה פנימי' ע"י התו' שהיא ח"ע שאז יגיע אח"כ לבחי' יר"ע מזלייהו חזי).

ה) אך הנה כ"ז הוא דרך וסדר העבודה להקדים יראה תתאה בקיום המצות תחלה אם אין יראה אין חכ', ואח"כ אם אין חכ' אין יראה דהיינו המשכת ח"ע בעסק התו' שבה מלובש ומיוחד יחוד אא"ס ב"ה עד שתפול עליו אימה ופחד בבחי' מזלייהו, וסדר העבודה היא שייכה אחר שכבר נתנה תו' ומצות לישראל אבל בשעת מתן תו' שעדיין לא הי' ישראל מצווים על מצות מאין היתה המשכת ח"ע בגילוי אא"ס ב"ה ממש, אך ע"ז נאמר וירד הוי' על ה"ס שהיתה אתעדל"ע ברצונו ית' מאליו ולצורך שעה, רק מ"מ ישראל הבינו מעצמן שא"א להיות קביעות זו לדורות אלא ע"י קיום המצות ולכך הקדימו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org