זאת חנוכת המזבח
קיא
כו' כמ"ש בלק"א ומזה יעלה ויבוא ויגיע למס"נ בק"ש לקיום ואה' בכל לבבך בשני יצריך והיינו שגם כח המתאווה שבנה"ב שבאדם המתאווה לדברים גשמיים וצרכי גופו ותענוגות בנ"א ישוב אל ה' ויחפוץ בקרבת אלקים כי טוב שהוא מקור כל התענוגים וחיי החיים ב"ה ואז יתענג על ה' ממש, וע"ז דרשו בפסוק וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד, טוב זה מלאך החיים מאוד זה מלאך המות כו' ולכאורה יפלא הלא הוא המ"ה והיצה"ר ומהו טובתו ולא עוד אלא שנק' טוב מאוד יותר ממלאך החיים אלא הענין הוא שאין טובתו של היצה"ר כשהוא בתקפו אלא כד אתכפיא סט"א כו' דהיינו שכאשר כח המתאווה שבלב האדם שבנפשו הבהמית מתהפך וישוב לאה' ה' בכל לבבו שאזי גם היצה"ר שמשכנו בלב ששם משכן נה"ב בחלל השמאלי הנה מלאך רע בע"כ יענה אמן ומסכים ומתרצה להודות על האמת כי הוא ית' חיי החיים ומקור התענוגים ואיליו ישוב להיות כלתה נפשו לה' בתשוקה וצמאון כו' ובעבור זה אסתלק יקרא דקודב"ה לעילא כי זה תכלית המכוון בבריא' העולמות להיות יתרון זה בנה"ב השבה לה' כיתרון האור הבא מן החשך כנודע כמ"ש במ"א, ולכן הוא טוב מאוד יותר ממלאך החיים שהוא בעצמו מקור החיים והטוב אבל מלאך רע שירד למדריגת מות ורע כשנתהפך לבחי' טוב וחיים הוא מעולה יותר כמשל יתרון האור כו', וגם כמ"ש בזהר במקום שבע"ת כו' דמשכין לי' בחילא יתיר שהוא מחמת יותר תגבורות כו' שכאשר האה' ותגבורות בבחי' רשפי אש האה' היא כמעלת הזהב על הכסף היא האה' שבטבעה כתולדתה שנמשלה למים משוך אחריך כמים כו' והאה' כרשפי אש נולדה מהתבוננות שבתפלה ופסוד"ז בסידור שבחיו של מקום בעומק דעתו בגדולת א"ס ב"ה ורוממותו לאין קץ ובברכת יוצר ואה"ע כו' עד שיגיע לקיום מס"נ באחד וקיום ואהבת כו' כנ"ל וכמ"ש במ"א ע"פ מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו פי' שבאיש לפי מהללו בק"ש ותפלה ופסוד"ז נעשה מצרף וכור הן רשפי אש האה' לכלות ולשרוף את כח המתאווה שבנה"ב עד שישוב לאה' ה' ולדבקה בו בתשוקה וצמאון ובכלות הנפש ממש.
ב) והנה הכח זה של הנה"ב שתתפעל מגדולת א"ס ב"ה ורוממותו עד שתתלהט ותתלהב בתשוקה וצמאון לה' ולדבקה בו ית' עד שישוב ויתהפך כח המתאווה שבה לאהבת ה' הוא מפני ששרש נה"ב שבאדם נלקחה מהאופנים וחיה"ק שבמרכבה פני ארי' ופני שור כו' (הגם כי שרש נפש כל הבהמות הוא ג"כ מבחי' פני ארי' פני שור ושרש נפש העופות מבחי' פני נשר כמ"ש במ"א ובמה תפרד שרש וחיות נה"ב שבאדם שבודאי אינה דומה לנפש שבבהמות ממש שהרי נה"ב שבאדם היא נפש המשכלת ומדברת שגדלה וגבהה מעלתה לאין קץ על נפש שבבהמות ממש שאינה אלא נפש חי' בלבד ואין ערוך לחי' עם מדבר כנודע, אך הענין שארבעה חיות שבמרכבה ארבעה פנים לכל אחת מהנה ויש בכל אחת מהן דמות אדם וכמ"ש ודמות פניהם פני אדם ושרש וחיות נה"ב שבאדם הוא מבחי' אדם שבחיה"ק ושרש וחיות נה"ב ממש הוא מבחי' פני ארי' פני שור שבחיות).
והנה האופנים וחיה"ק ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים וענין הרעש הוא מחמת ששומעים את השרפים שאומרים קדוש ג' פעמים וזהו ענין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-atft46de
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.