כט

ויהי קול מעל לרקיע כי הנה בחי' רקיע הוא הפרסא שבין עולם לעולם ומחמת זה נמשך התהוות היש שיהא נראה דבר נפרד בפ"ע, והנה באמת הדבור שבאדם נמשך מעולם הדבור שלמעלה כמ"ש מי שם פה לאדם הלא אנכי כו' כדפי' בר"ח שער הקדושה פרק יו"ד, וכן אנו רואי' שיציאת האותיות מה' מוצאות הוא למעלה מהשכל המושג כמ"ש באגה"ק ע"פ ויעש דוד שם לפי ששרשן נמשך מלמעלה רק שקבען בפה, רק שנראה כאילו הוא דבר נפרד מחמת בחי' רקיע הנ"ל המסתיר, אך התורה ניתנה בה' קולות והיא בחי' קול מעל לרקיע שאין הרקיע והמסך מסתיר בבחי' זו, וכיון שאין דבר מסתיר ה"ז ממש ואשים דברי בפיך וזהו וה' האמירך, אמנם להבין ענין את ה' האמרת הנה יש להקדים פי' וענין משארז"ל שקשרו לישראל ב' כתרים א' כנגד נעשה כו', מהו ענין כתרים אלו. והענין שיש ב' פירושים במלת כתר הא' לשון מקיף וסובב כמו כתרו את בנימין (שופטים כ') וכן רשע מכתיר את הצדיק דהפירוש שסובבו ומקיפו, ומזה הטעם נק' העטרה שעושין למלך בשם כתר כמ"ש כתר מלכות בראשו לפי שהוא סובב ומקיף על הראש, והפי' הב' לשון שתיקה כמ"ש באיוב (ל"ו ב') כתר לי זעיר דפירושו שתוק והמתן לי מעט, ושני הפירושים עולים בקנה א', כי הנה ארז"ל סייג לחכמה שתיקה, ר"ל השתיקה היא סייג וגדר ומקיף להחכמה והיינו בחי' כתר שהוא למעלה מהחכמה, כי הנה החכמה לגבי א"ס ב"ה היא נמשכת שלא בבחי' השתלשלות עילה ועלול, ולא כמו המדות מהחכמה, כי א"ס ב"ה מרומם ומתנשא לאין קץ מבחי' חכמה, כ"א התהוות החכמה הוא ע"י הצמצום ומקום פנוי הנז' בע"ח שנסתלק האור ונכלל במקורו ונמשך הגלוי רק בחי' קו דק נמשך והוא מקור לחכמה, והוא עד"מ אדם היודע ולומד איזה חכמה וכשצריך לדבר מענין אחר שלא מערך אותה החכמה הרי אותה החכמה נכללת בבחי' העלם ואינה בגילוי, ואם מקצת ורשימו ממנה נשאר בגילוי והשאר בבחי' העלם זהו עד"מ ענין גלוי בחי' קו הנ"ל ועיקר האור הוא בבחי' העלם, וזהו ענין כתר לשון שתיקה פי' עיקר האור בבחי' א"ס שאינו מתגלה בהחכמה הרי הוא בבחי' שתיקה כנ"ל במשל מאדם הלומד איזו חכמה כששותק הוא ענין העלם האור כו' וגם הוא לשון מקיף וסובב על בחי' חכמה כמו עטרה על הראש והגילוי בחכמה הוא רק קו והארה בעלמא ולכן נק' החכמה יו"ד, וזהו ענין סייג לחכמה שתיקה, והנה אורייתא מחכמה נפקת אך היינו נפקת דוקא יציאתה אל הגילוי אבל שרשה מבחי' כתר רק שאינו מתלבש בגילוי בחכמה, וזהו בחי' כתר תורה מה שלמעלה מהחכמה שבתורה והוא בחי' סובב ומקיף על החכמה, וזהו ב' פירושים דכתר לשון שתיקה ולשון סובב, והנה כמ"כ יש בחי' כתר ג"כ מלמטה למעלה בנבראי' דהנה יש בנפש ג"כ בחי' שתיקה שהוא למעלה מבחי' רצוא והתפעלות והוא כמ"ש למנצח על יונת אלם רחוקים מכתם לדוד, דקאי על כנס"י למעלה ועל נש"י למטה שהן בבחי' ביטול לא"ס ב"ה וזהו בחי' רחוקה כי כל הקרוב קמי' יותר הוא יותר כלא חשיב ובחי' רחוק וכמ"ש יעקב קטנתי כו', ובחי' ביטול זה נק' יונת אלם שהוא בחי' שתיקה, וביאור ענין שתיקה זו הוא ע"ד מ"ש ביחזקאל גבי חיות הקדש בעמדם תרפינה כנפיהם כי כנפיהם היינו שמעופפים בהם והוא בחי' רצוא שהוא ענין התשוקה והלהב להתכלל באור א"ס ב"ה מחמת ההתבוננות שמשיגים איך שהוא ית' קק"ק ה' צבאות דהיינו שהוא ית'

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org