ביאור כה תברכו
צה
מהפועל אשר מתפעל ומשתנה עי"ז כי כל מניע מתנענע ונעשה שינוי כו', והאור הוא אינו כח השמש אלא שהוא בא ממילא כשיש מציאת השמש (וכמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש בד"ה קו"ד) ואין כאן שינוי לגבי השמש בעצמותו בין שמאיר הזיו למרחוק או למקרוב או לכלים ירוקים או שחורים, והנה הגם שלגבי הזיו אין שינוי בו ג"כ בין כלים שחורים כו' כמ"ש במ"א (וע' בפרד"ס מזה שער עצמות וכלים פ"ד) אבל הזיו עצמו מהותו הוא ממש לפי המדות שממנו הזיו אם השמש אדומה יהי' הזיו אדום וכדומה כו', כמו"כ עד"מ יובן פי' אוא"ס ב"ה אינו מהותו ועצמותו ית' כ"א אור וזיו ממנו שהאיר ברצונו הפשוט ולא כמו אור השמש שנמשך ממילא שלא ברצון השמש כמ"ש בת"א פ' וירא בד"ה פתח אליהו ואינו כמו השפעת שפע וכח שיהי' גורם שינוי ח"ו בהמשפיע רק כמו עד"מ זיו ואור מן מהו"ע ית' שאין שינוי כלל בעצמותו ית' בין שיאיר אורו כו' אלא שזה נמשך ברצונו, אך מ"מ הרי האור הוא מעין המאור שלפי אופן המהות כן יהי' האור לכן נא' כי ממך הכל, אך מה שיאיר אוא"ס ב"ה בנאצלים הוא הנק' בס"י בלי מ"ה והוא בחי' אין שאינו כמו מהות הנאצל כו'.
קיצור. ולבאר זה יש להקדים ענין כי ממך הכל ממך ממש ממהו"ע ית' ואעפי"כ אני הוי' לא שניתי כי ההתהוות רק מהאור והזיו שהוא אין וכלא חשיב לגבי העצמות ונק' שמו, עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, אלא שמ"מ לפי שהאור הוא מעין המאור ממש ע"כ כי ממך ממש הכל.
ג) וזהו אתה הוא ה' לבדך פי' מהו"ע מובדל ומרומם אפילו מהארת אור להאיר בחלל העיגול כו' והוא לבדו הוא בפ"ע כמשל השמש כנ"ל ומה שיאיר הקו להיות שרש דשרש הנאצלים בכלים מכלים שונים כידוע אינו נק' לבדו בלי שום דבר זולתו כו' שהרי יאיר את הנאצלים כו' וזהו אתה השני העושה השמים העליונים ושמי השמים כו' שהוא מרישא דא"ק עד רגלי העשיה כנודע, ואמנם האתה השני חסר ה' להיות כי הה' פרצופים לא באו לידי גילוי בכל פרטיהם שהרי לא נמצאו בנבראים ונוצרים כל מיני אופני האורות שבעולם האצילות כי הרי חסר בחכמת שלמה המוגבלת מה שימצא בחכ' דאצי' בבחי' בלי גבול באיזה פרטים שבה וכדומה, ועד"ז אפי' באצי' בכל החמשה פרצופים אינם מאירים זל"ז בכל מה שימצא בהם (וע' בע"ח שער העקודים ספ"ב, שאפי' בעולם העקודים לא נתגלו כל ה' מקיפים דנר"נ ח"י כ"א ב' מהם לבד וה' פנימיי' רק באורות שלמעלה מעקודים נתגלו ה' מקיפים כו' ע"ש ובעולמות בי"ע חסר גם מן ה' א"פ וכמ"ש בע"ח שמ"ח פ"ב בפי' אימא מקננא בבריאה היינו בינה אבל חכ' וכתר אין מאירים שם ונק' בחי' חשך וביצי' גם בינה אינה מאירה רק ז"א מקנן ביצי' כו' ע"ש) לכך תיבת את חסר ה' בכתוב להורות ע"ז משא"כ באתה הראשון שהוא לבדו שלימותא דכולא לא יחסר בו כח להוות הה' פרצופי' והיינו מבחי' האור א"ס שלמעלה מהקו מפני שכל אור ירבה או ימעט אורות כו', אבל בעצמות לא יתכן לומר אפי' כדוגמא זה שאינו בגדר אור כ"א כמו עד"מ עצמיות השמש הנק' מאור (ועמ"ש מזה בד"ה את שבתותי תשמרו).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-5zv60zha
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.