הנה מתחלה נבאר ענין תהו ותיקון
רפז
וירא כי הדפק אחוריים דאבא והחיות שבתוכו הוא אור הא"ס כי התלבשות אור א"ס הוא בחכ' והדפיקו בחי' רצוא ושוב והיינו בחי' מטי ולא מטי דחכמה לפי שאור א"ס שורה בחכמה.
ד) ומעתה יובן ג"כ ענין שהאדם ניזון ומקבל חיות מהמאכלים דצ"ח, וגם הוא מתקן ומעלה אותם עי"ז, דהיינו מפני שהאדם מבחי' תיקון אשר ע"י ההתכללות שורה שם האור א"ס שלימותא דכולא וכנ"ל דאור א"ס שורה בחכמה, לכן יכול האדם בברכתו שמברך ברוך אתה ה' להמשיך גילוי אור א"ס בחכמה ובחכמה אתברירו לברר הדצ"ח אשר המוצא פי ה' שבמאכל שרשו מעולם התהו רק שמחמת שבה"כ נפלו הכלים למטה בבי"ע והאורות נסתלקו למעלה במאציל העליון אמנם אחר הבירור וההעלאה של המאכל לבחי' התיקון ע"י הברכה הנה עי"ז מתקרבים לאורות שלהן דתהו שנסתלקו למעלה ומתגלים ומתאחדים בהן האורות דתהו כמו עד"מ נפש האדם שמסתלקת מהגוף מחמת מיתה ה"י, וצרורה בצרור החיים בג"ע וכשיהי' תחה"מ שיתעלה הגוף תתגלה ותתלבש בו הנשמה שהיתה בג"ע כו' כמ"כ הכלים דתהו שמתו ונפלו בבי"ע אחר שנתקנו ונכללו בבחי' התיקון נתגלה ונמשך בהן נשמתן היינו האורות דתהו, ונמצא שעי"ז ניתוסף ריבוי אור גדול לבחי' תיקון שהוא האדם, כי האורות דתהו שנסתלקו ונכללו בעצמות המאציל הם גבוהים הרבה מאורות דתיקון כנ"ל רק שמחמת תגבורת ותוקף האור לא יכלה הכלי להכיל כו' אכן אחרי שנתבררו הכלים ונכללים בתיקון שהוא בחי' ההתכללות אז יחי' עי"ז האדם דתיקון שנתגלה בו אור שגדול יותר מהאדם דתיקון כו' כנ"ל (שהוא מס"ג שבפנימי' א"ק כו', ונמצא נכלל בתיקון ב' המעלות שיהי' אורות גדולים כמו בתוהו ואעפי"כ יהי' בבחי' התכללו' ע"י הארת אור א"ס שלימותא דכולא כו' מעין בחי' עקודים כו') ובזה יובן מארז"ל ברכות דנ"ה ע"א ע"פ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' ביחזקאל מ"א כ"ב פתח במזבח וסיים בשולחן כ"ז שבית המקדש קיים מזבח מכפר על ישראל ועכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו, כי הנה ענין הקרבנות הוא העלאת נפש הבהמה ע"י הכהן שהוא חסד דז"א מעולם התיקון וימין מקרבת, ולכן כשמברך ושוחטה ומקריבה ע"ג המזבח הוא מברר רוח הבהמה שנפלה בשבה"כ ומעלה אותה לשרשה שמפני שור שבמרכבה עד שנכללת במלכות דאצי', וזה נק' אכילת המזבח, מזבח היינו מלכות דאצי' ועי"ז מתגלים האורות דתהו ולכן נהנים המלאכים מהקרבנות בהתגלות האורות דתהו אשר משם שרשן וזהו שכתוב בזה"ק פ' פנחס דף רמ"א ע"א ואתהנין מיסודא ועקרא דלהון וכהובא באגה"ק סד"ה איהו וחיוהי, וזהו ריח ניחוח לה' שע"י הריח שהוא העלאת מ"ן מבירור נה"ב נמשך ניחוח לשון נחות דרגא והוא המשכה לה' דהיינו שנעשה הוי' חדשה כי גם בע"ס דתהו יש שם הוי' ונתגלה ונמשך לע"ס דתיקון לבחי' שם הוי' דתיקון ולכן המזבח מכפר על האדם שמבחי' תיקון ע"י שממשיך ריח ניחוח לה' כו', וכמו"כ עכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו ע"י אכילתו בברכה וכוונה שעי"ז ג"כ מברר הדצ"ח ומעלה מ"ן משבה"כ וממשיך גילוי האורות דתהו, אך היינו ע"י שמתפלל תחלה להבטל אליו ית' שזהו בחי' אדם דתיקון שמעלתו הוא בחי' הביטול, אדם בגי' מ"ה, ואז נק' השולחן שולחנו של אדם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-yp4c3knk
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.