רטו

הכתב שהאותיות הן בחי' כלים שמלבישים לבחי' אא"ס המתלבש בהם ומסתירים עליו (ונק' לכך התורה לבוש עוטה אור כשלמה, ואף דאורייתא היכלא עילאה דקדב"ה שבאותיות הכתב דתורה הן היכל ה' ממש מ"מ עכ"פ ההיכל הוא דבר בפ"ע רק שהמלך דר בו, והא דמבואר בזוהר דאורייתא וקוב"ה כולא חד, הוא ע"ד איהו וגרמוהי חד מ"מ נמשל בחי' גרמוהי לאותיות הכתיבה משא"כ בחי' איהו וחיוהי חד הוא כמו אותיות החקיקה והמשכיל יבין, וזהו בחי' שרש התו' ונק' חוקת התו' ובחי' הלוחות) ונחשבים האותיות למהות בפ"ע זולת העצם שהעצם הוא פשוט בתכלית הפשיטות ונמשל לקלף הלבן שהוא עצמי ולמעלה מבחי' גוונין כמבואר בענין בגדי לבן דכה"ג ולאו מכל אלין מדות איהו כלל, אבל בחי' האותיות דבינה יש בהם מהות והשגה והוא כמשל כאדם שמתלבש השכל במח' שאותיות המח' מלבישים ומסתירים אותו, אבל בחי' האותיות של בחי' הסופר שהוא בחי' חכ' שבכתר (וכנודע בע"ח דפנימיות אבא הוא פנימיות עתיק) נק' בחי' אותיות החקיקה שהם עצמות אא"ס ב"ה (הוא הכתר שיש בו בחי' אחרונה שבמאצי' כנ"ל), רק שהאוא"ס מצד עצמו פשוט בתכלית וכמשל הקלף הלבן כשלא נחקקו בו עדיין אותיות, וכשעלה ברצונו לברוא העולם שזהו ענין בריש הורמנא דמלכא אזי גליף גליפו פי' המשיך מיני' ובי' להיות איזה גילוי מהאור הפשוט, וגילוי זה של האור נק' אותיות (שאותיות הוא לשון גילוי כנ"ל אות ב') בחי' היכר ורושם שיוכל להיות גילוי לנאצלים, ומ"מ עם היות שהם בחי' אותיות והמשכה ולמטה ממהות האור הפשוט עצמו מ"מ הרי הם אינם מסתירים אותו כלל ואין כאן מהות אחר כי זהו ממש גילוי אא"ס הפשוט דלאו מכל אלין מדות איהו כלל שנתצמצם להאיר ממנה היכר וגילוי זה, ולכן נמשלו אותיות והמשכות אלו לאותיות החקיקה עד"מ שהם מיוחדים במהות א' ממש הכל בחי' א"ס ממש, ולכך מאחר ששם ממש מקור נש"י שזה שכתב ישראל עלה במח' ונשמה שנתת בי טהורה היא כמ"ש בביאור דבחקותי שהאותיות אלו דמח' זו שנמשכו ממנה נש"י הם מיוחדים עם המקור הכתר עצמו והכתר יש בו בחי' אא"ס שאין שום דבר שיגבילו שהוא למעלה מהכלים בבחי' מקיף כנודע כך הם בחי' מהלכים מדרגא לדרגא בבחי' א"ס שכיון שאותיות אלו הן מיוחדים ודבר א' ממש עם המקור הוא בחי' קדמות השכל בחי' כתר הרי מן המקור נובע תמיד הולדה חדשה בבחי' א"ס שהוא למעלה מן הכלים, משא"כ המלאכים שנמשכים מאותיות הדיבור הם עומדים על מצב אחד וגם אין מהם הולדה כי בחי' אותיות הדיבור שהן נמשכו בפ"ע חוץ מן המקור אין מהם הולדה וכל תיבה כמו שהיא ולא תשתנה כנ"ל, וזה שכתוב בחוקתי תלכו וענין ההליכה למטה שיוסיף אור ההתבוננות לחקוק בנפשו יחוד ה' דלית אתר פנוי מיני' ממש ולהרחיב האוי"ר בכל יום בעומק יותר כמארז"ל בכל יום יהי' בעיניך כחדשים ממש מצד עומק ההתבוננות והאוי"ר, וכן באמת ברוחניות אין דומה בחי' התפילה דיום אחד לשני שנמשכים כל יום מוחין חדשים גבוהים יותר, וכן הוא בחי' מהלך באופן התפילה פעמים מתפלל באופן זה (ר"ל במדה זו) ופעמים באופן אחר (וכן בג"ע אמרו רז"ל ע"פ ילכו מחיל אל חיל שהולך ואור כו').

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org