איש איש כי תשטה אשתו
רנט
הענין כי הנה מבואר בת"א פ' מקץ בד"ה כי עמך מקור חיים בפי' רם על כל גוים ה' שהעכומ"ז מקבלים חיות מצד רוממות ה' והתנשאותו בעצמותו כו' כי שממית בידים תתפש כו', והנהגות העולמות הוא בבחי' שינה כו', ובד"ה וארא אל אברהם דצ"ב ע"א, הנה בחי' עיבור דהיינו בזמן הגלות סליק קוב"ה לעילא לעילא כו' ונראה כאילו העולם דבר ויש בפ"ע כו' ע"ש, וז"ש מה ידע אל דהיינו קוב"ה כי סליק בבחי' מהו"ע ושם כחשיכא כאורה וכמ"ש מזה בד"ה ויאבק איש עמו בפ' וישלח דמ"ד ע"א וזהו כי אין האיש בביתו במשלי סי' ז' וע"כ אומר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך ואעפ"כ תקבל ההשפעה והיינו מבחי' דקמי' כחשיכא כאורה שלא ע"י הקדושה אלא ע"י שבה"כ מה שלעוברי רצונו כך כו', והיינו למען ספות הרוה והיינו כמ"ש באגה"ת פ"ו אך לאחר שירדו ממדריגתם כו' ובפשעיכם שולחה אמכם כו' שנתלבשה השפעתה בע"ס דנוגה כו'. ויש להבין הפסוק בהושע סי' ב' ז' כי זנתה אמם כו' כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי כו' וע' מזה ברבות פ' תשא ס"פ מ"ו זו עכומ"ז שהיא אומרת עלי' נותני לחמי ומימי כו', והיינו שהיו אומרי' שהשי"ת מסר ההנהגה ביד השרים העליוני' שהם שרי הכוכבים כו' היפך האמונה האמיתית שהם רק כגרזן ביד החוצב כו' וכמ"ש מזה בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וידעת היום והשבות דרוש הראשון פ"ד ובהביאור שם פ"ד ובד"ה שובה ישראל דרוש הראשון פ"ג המשתחוה לשמש וירח מפני שמהם תצא השפעת המזון כו' ובד"ה לבאר ענין יוה"כ שזהו"ע מארז"ל פ"ק דעכומ"ז ד"ח ישראל שבח"ל כו' ויש בחי' זו גם ברוחני' בדאגת הפרנסה ע"י תחבולות כשמחשבים התחבולה עיקר, הגם שנאמר וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה הרי ה' אלקיך כתיב שלא יהי' נפרד מאלקותו ית' כו' ע"ש, וקרוב לזה ארז"ל ברבות פ' ואתחנן דרפ"ט ב', וברות דמ"א ג' אימת ד"ת נעשי' כזונות דהיינו פי' זנתה אמם, וכמארז"ל ותו' אמך זו תושבע"פ, בשעה שלומדיהן מבזין אותם כו' דהיינו ע"ד שאין המעשה כדבעי כו', ועמ"ש בת"א סד"ה ענין הברכות בענין לא זכה נעשית לו כו', והנה איש הזונה זהו עשו שנא' בשר שלו ויאבק איש עמו כו' ושרשו ז"א דקליפה אקניאם בלא עם כו' ועמ"ש ע"פ אשה תארש כו' שקילל לס"מ שאף שימשיך מקיף והרהורי עבירה לאיזה ניצוץ אלקי עכ"ז לא ישכבנה שלא יוכל להחטיאו בפו"מ להשפיע בו הפנימי שלו כו' נשמע דפי' שכבתו היינו יסוד דקליפה מה שמושך השפע מבחי' חכ' דקליפה וכענין מואב הנז' בלק"ת פ' חקת סד"ה ע"כ יאמרו המושלים באו חשבון כו'.
ד) ולכן ע"ז בא מנחת קנאות ועזח"ג אמור דצ"ו סע"א וע"ב. והנה היא באה מן השעורים דוקא וטעונה תנופה כמו מנחת העומר ומבואר בד"ה וספרתם לכם ענין שעורה שיעור ה' שהם ה' מוצאות הדבור שמזה שרש חיות ומזון המלאכים כו', וה' זו זהו ה"ג ע"ד כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו שבנין המל' מה"ג מנצפ"ך כו' המחלקי' את הקול כו' ולכן המלאכים נק' עומדי' וישראל נק' מהלכים לפי שעבמ"ח עילאה וזהו"ע חטה כ"ב אתוון דאורייתא אותיות החקיקה כמ"ש בד"ה אם בחקתי תלכו, והנה שעורה הוא ה"ג דקדושה ולכן הוא בשין שמאלית אך יש סערת ה' חימה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול והוא סער בסמך מורה על שלוחי הדין שהם גבו' קשות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-7bwe6ccc
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.