כו', נמצא שבחי' העגולים המקיפי' שכל מה שהוא יותר במעלת המדריגת הוא העיקר, שכל מה שלמטה בפנימי' העיגולים אופן בתוך אופן כמו הארץ הגשמי בטל במיעוטו לאין ואפס שלמעלה, עד שלמעלה מעלה אין פנימי' העיגולים תופסים מקום כלל וכלל, והנה העכו"ם אין ביכולתם לקבל חיות מאורות מקיפי' דקדושה (כמ"ש בע"ח שחיותן מהשערות וגומות אור דנוק' דאפי' דרך המשכות שערות כו' תחתית כל המדרגות, אבל מאור מקיף אין יכולים לקבל שמסמא את עיניהם כו') אבל ישראל חלק נחלתו יכולים לקבל מאו"מ דקדושה שהם המצות רצה"ע הנק' כתר רצון כו', והנה אוריית' מחכ' נפקת היינו שיציאתה דרך החכ' אבל באמת לוקחה מבחי' סוכ"ע שלמעלה מן החכ', נמצא אותיות התורה אף שהם מדריגה התחתונה בטלים הם לבחי' סוכ"ע כמשל אופן בתוך האופן כנ"ל בבחי' מקיפי', אבל אותיות של דברים בטלים מפני שיש פרסא שהוא חצר הכבד המפסקת ומבדלת ע"כ תחום הקדושה ולא יעבור זר וקליפה שם כלל אינן נלקחות מהקדושה כלל רק מהפסולת היוצאים מהקיבה כמשי"ת לקמן. והנה למשל ממאכל גשמי דומם וצומח שאין התינוק יודע לקרות או"א שהוא חב"ד עד שיטעום טעם דגן נמצא שהמוח מקבל חיות מן המאכל ובאמת א"א להמוח הרוחני בתכלית לקבל המאכל גשמי בתכלית אך מפני כשהוא בלא אכילה מסתלק הנשמה מהגוף ובאכילה ממשיך הנשמה לתוך הגוף לשרות ברמ"ח אבריו נמצא שהמאכל מחבר המוח אל הגוף, וכן בכנס"י כתי' רעייתי ישראל מפרנסין לאבש"ב, ועשיתם אתם מעלה אני עליכם כאלו עשאוני, שע"י עשיית המצות רצה"ע העלאת מ"ן ממשיכי' מ"ד התגלות אורות עליונים של א"ס ב"ה הסוכ"ע באצי' ובכל העולמות, ונעשה תוס' הארת המוחין שהיא התו' חב"ד של המצות, ואף שהם המוחין דמצוה מקבל תוס' הארה על ידן ע"י העלאת מ"ן בהיות שכל עניני התורה הם רק באופני פרטית עשיית המצות מעשיות נמצא מקבלת מן המצות ונעוץ תחב"ס ואין ראש שלא יהי' סוף כי הראש מוכרח לקבל מן הסוף כמאכל גשמי המחי' את המוח, וכל מצות מעשיות הם מדברים מענינים גשמיים כמו צמר כבשים לציצית קלף לתפילין רק שמתבררים ע"י הבישול בקיבה תחת הפרסא ע"י אפיה כמבואר במ"א, ואחר הבירור עולה המובחר למעלה מן הפרסא וניזון ממנה המוח והלב והוא בחי' מ"ן, והבישול הוא ע"י הגבורות שביסוד דנוק' שהוא אוי"ר שכל הבירורי' הוא ביסוד דנוק' וזהו ויעש דוד שם הוא שהמשיך האורות בתוך הכלים איהו וגרמוהי חד כו' וזהו וכל קרבי את שם קדשו, קרבי הוא הקיבה ששם נתבשל ונתברר מהפסולת היוצאי' לחוץ והמובחר עולים בבחי' מ"ן והם תמכין דאוריית' המחזיקים לומדי תורה ומקימין אותה, וזהו העולם נתן בלבם מבלי כשימצא וגו', שהראש מקבל מן הסוף ונעוץ סובת"ח כנ"ל, והוא עולם התיקון שזה צריך לזה וזה לזה הגדול צריך להקטן כו' משא"כ בעולם התהו שהי' זת"ז כ"א בפ"ע שלא הי' הראש מוכרח לקבל מן הסוף ולכן הי' שבה"כ, ובעכו"ם כתי' רם על כו' על השמים כבודו, שאצלם הוא רם ונשגב ואינו מתלבש בתוכם מפני היות השמים שהוא הרקיע פרסא מחיצה מפסקת בינם ובין הקדושה, אבל בישראל כתי' ויהי קול מעל לרקיע וגו' קול הוא המשכה מרוחני' לגשמי לחברם, כענין הקול שיוצא מן הלב שבא אל הלב מהמשכת המוח בבחי' רוחני ומן הלב [יוצא] דרך הקנה בהצטרפות אש רוח מים ונעשה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור