רכ1

למטה יותר עמ"ש במ"א ע"פ מ"ש וייצר את האדם עפר כו' וכן ממשל כח הראי' שמתלבש בעשי' גשמי' משא"כ כח השמיעה, וז"ש באגה"ק דאיהו וחיוהי וז"ל ובזה יובן היות המצות במל' ותו' בז"א הגם שלמעלה בא"א המצו' הן בגולגלתא ושרש התו' מח"ס אלא שהוא כחותם המתהפך ונתב"ס ע"ש).

ג) ומה שמצינו מצות בבחי' ז"א כי הנה מל' לית לה מגרמה כלום רק שהיא עשיראה דכולא כי ז"א הוא ט"ס מכתר עד מל' או מחכ' עד מל' ועד בכלל וכ"א כלולה [מט'] הרי פ"א ובכ"א יש ג' בחי' רת"ס שהוא חב"ד חג"ת נה"י כי כל ספי' בפרט יש עצם המדה שהוא בחי' חג"ת ושכל וטעם המדה בחי' חב"ד ונה"י שהוא השפעה, עד"מ בחי' הניצוח טעם הניצוח ועצם הניצוח והשפעת הניצוח שמתלבש בבחי' המח' [המעשה] בבחי' גילוי והוא בחי' עשיראה דכולא, וטעם המספר רמ"ח אברים הוא בז"א ג"פ פ"א רמ"ג וה"ח המגדילים רמ"ח ובחי' המל' עשיראה דכולא שממל' דחסד נעשה חסד שבמל' וממל' שבגבו' גבו' שבמל' שהוא בחי' חיצוניות (ומתורצים כל הג' קושיות דלעיל פ"ב בענין שרש התומ"צ, אך ביאור ענין מהות שרש המצות בכתר ואיך אח"כ [הם] בזו"נ הענין כמו במצות שאנו עושים יש ב' בחי' מעשה המצוה וענין רצון העליון (שזה) [שבה] שהשי"ת רוצה שנעשה המעשה שנניח תפילין ונתעטף בציצית, כמו"כ יובן שרש המצות בכתר היינו בחי' רצון העליון שבמצות דשרשן בחיצוני' אברי' דז"א הן תיקון אברי' דז"א שרצון העליון של המאציל ב"ה לתקנם ע"י רמ"ח מ"ע שאנו מקיימי' כמ"ש במ"א בענין פ' ציצית במ"ש ועשיתם את כל מצותי שהי' בשנת תק"ע, וכן מובן ממ"ש באגה"ק ע"פ להבין מ"ש בפע"ח דבזה"ז כו' שכל המצות לתקן רמ"ח אברים דז"א ע"י המשכת אא"ס ב"ה וחפץ העליון להמשיך האור כו' כגון בצדקה וגמ"ח נמשך האא"ס ב"ה לחיצוניו' הכלי דחסד דז"א ובקיום הדינים בחיצוניות גבו' וברחמים כו' יעו"ש ומשם משמע דענין רמ"ח פקודין רמ"ח אברי' דז"א הוא חיצוניו' הכלי' [ששם] שרש המצות, וכן במשנה הרמ"ח אברי' הן חיצוניו' האברי' ולא אברי' הפנימי', והא דמצות הן במל' מצות המלך [לפי שהמל'] נמשכת מחיצוניו' דז"א כנ"ל שהיא עשיראה דכולא, והתורה שהיא בז"א היינו המוחין ופנימי' האברים, מיהו כאן משמע דרמ"ח פיקודין רמ"ח אברים היינו פנימי' ז"א ולא קאי אמצות כ"א על התורה, ועכ"פ הכונה אחת דהמצות הן בחיצוניו' ז"א ובמל' עשיראה דכולא ושרשן מגולגלתא, ובזה מתורץ ג' המקומות שבהן המצות פעם בגולגלתא ופעם בז"א ופעם במל' דהכל אמת, והתורה היא פנימיות ז"א ושרשה מח"ע, ומתורץ ג"כ דבשרש התו"מ הרי המצות גבוהים גלגלתא למעלה ממוחין ולמטה התורה גבוה כחותם המתהפך ונעוץ תחב"ס. וזהו מה שמצינו משנה תורה היא בחי' מל' מלשון משנה למלך בחי' גילוי כתר מל' וידבר משה וכו' משא"כ בספרים הראשונים וידבר ה' כו' בז"א, וגם במל' היינו חצוני' ז"א עשיראה דכולא בחי' מל' [שבז"א] שמהם נעשה בנין הנוק' ושרשן למעלה הוא בחי' קרקפתא בחי' כתר, וזהו אם אין יראה אין חכ' שממטה למעלה צ"ל תחלה בחי' יר"ת מצות המלך בחי' חצוני' ומזה יעלה ויבא לבחי' חכ' בחי' פנימי', ואח"כ אם אין חכ' אין יראה בחי' יר"ע שהוא כתר ומזל

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org