וידבר ה' כו' נשא את ראש בני גרשון
רמא
וידבר ה' כו' נשא את ראש בני גרשון
וידבר* ה' כו' נשא את ראש בני גרשו"ן גם הם לבית אבותם למשפחותם כו'. ונשאו את יריעו' המשכן ואת אוהל מועד כו'. הנה הלוים נשאו את המשכן במדבר מ"ב מסעו' שבמקום חנייתם הקימו את המשכן כמ"ש ובחנות המשכן יקימו אותו הלוים כו'. ובנסעם הורידו אותו (ונסעו כך מ"ב מסעו' כו') כו'. וצ"ל זה דהנה התורה היא נצחית ויש עתה ג"כ בכנ"י בחי' משכן ולוים הנושאי' אותו, וכדכתי' ונתתי משכנ"י בתוככם ונקדשת"י בתוכם שיש בכנ"י עתה ג"כ בחי' משכן ולוים אשר הלוים יקימו את בחי' המשכן הזה שבנפש והן הן ג' בחי' גרשון קהת ומררי, שיש ג' בחי' אלו בנפש האדם בעבודת ה'. כו'. ולהבין כ"ז היטב מהו ענין בחי' המשכן שבנפש יריעות המשכן ובתוכו ארון וכלים. צ"ל תחלה מ"ד את השמים ואת הארץ אני מל"א כו', וכתי' מלא כל הארץ כבודו שנראי' ב' המקראו' אלו כסותרי' זה את זה כו' כי אני משמע מהותו ועצמותו וכבודו היינו זיו יקריה שהוא בחי' זיו והארה לבד.
אך הענין, שמבשרי אחזה אלוה ופי' דהנה יש בחיות הנפש שמחי' את הגוף יש ב' בחי' ומדרגות, הבחי' הא' מה שהנפש ממלא' את כל הגוף בבחי' התחלקות שמתחלק חיות הנפש לפי מזג כלי איברי הגוף שבראש הוא משכ"ן השכ"ל מפני שכלי הרא"ש היא כלי הראוי' לקבל אור השכל ובלב שורי' המדות כו' [שהיא כלי הראוי' לקבל המדו'] וברגלים מתלבש כח ההילוך שהם כלי' הראויי' לקבל רק כח ההילוך בלבד שמתחלק חיות הנפש לפי מזג כלי הגוף ובחי' ההתחלקו' הוא בדרך כלל לג' בחי' שהם כח הכל בראש והמדו' בלב, וכח ההילוך ברגלים דכמו שבדרך כלל נחלק כלי הגוף לג' בחי' שהם ראש ואמצע הגוף שהוא הכרס כו' ששם הבני מעים כו' והרגלים כמ"כ מתחלק חיות הנפש לג' בחי' כנ"ל. והנה באמצע הגוף יש בחי' חצר הכבד שהוא הפרסא המפסיק בין אברי' פנימיים לחיצונים בכדי שעי"ז ידחו הפסולת ויצאו לחוץ.
והוא כמ"כ למעלה (כמשי"ת לקמן) שהוא בחי' שמאל דוחה כו' וכמ"כ ממש הוא למעלה בחי' ממכ"ע פי' שהחיות של אור א"ס ב"ה שממלא בתוך כל עלמין להחיותם הוא מתחלק לחלקי' לפי מזג הכלי', ובדרך כלל מתחלק לג' חלקים, שהם ג' עולמות בי"ע כדכתי' לכבודי בראתי"ו יצרתי"ו אף עשיתי"ו שהם התחלקו' ג' מדרגו' שהם ג' עולמות בי"ע, שהוא בחי' ג"ע העליון וג"ע התחתון ועוה"ז, והג' עולמו' בי"ע הנ"ל הוא בחי' מחשב"ה ודבו"ר ומעש"ה (כנז' במ"א בארוכה ע"ש). ויש למעלה ג"כ בחי' פרסא המפסקת כו' בכדי שלא יאחזו החיצוני' כו' ופי' וענין הפרסא הוא כי הנה כתי' שמש ומגן ה' אלקים פי' כי יש שם הוי' הוא ענין יחודא עילאה איך שאין עוד מלבדו וכולא קמי' כלא חשיב ושם אלקים הוא המסתיר ומעלים להיות נראה העולם בבחי' יש ודבר רק אעפ"כ מלא כל הארץ כבודו בבחי' יחודא תתאה והנה שם אלקים הוא מגן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-569dn8t0
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.