בשעה שהקדימו
קנג
כ"מ שנאמר לי איזו זז לעולם, לפי שזהו בחי' אני הוי' לא שניתי וכמ"ש מזה בלקו"ת בביאור ע"פ וארשתיך לי כו', ובכלל זהו הפי' ויקחו לי תרומה היינו רוממות המל' בבחי' לי, דהיינו עליות המל' בעצמו' אוא"ס, ואז עי"ז ממילא יומשך בחי' תוס' אור למטה מטה, וזו הוא בחי' תרומה הב' אפרשותא דהיינו בחי' לפרש תוס' זה האור מהארת אוא"ס ב"ה בבחי' המשכה למטה ג"כ, שזהו מ"ש מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, והוא אשר ע"י המצות נמשך תוס' אור גם למטה מטה וד"ל. ולפי הנ"ל זהו ענין ב' פ' דק"ש, פ' שמע בחי' תרומה הא' ארמותא שזהו למסור נפשו באחד בבחי' ההעלאה והרצוא למעלה עד העצמו' ממש כנ"ל, ועי"ז יהי' הפ' שני' פ' והא"ש בחי' תרומה הב' אפרשותא בקעומ"צ בבחי' השוב וההמשכה למטה מטה, שז"ש מאת כל איש אשר ידבנו לבו כו', כי השוב הנ"ל לפ"ע הרצוא אם רץ לבך כו' וד"ל (או אפשר לומר בפי' ידבנו לבו שזהו ג"כ בשוב דמצות שנק' טוב לבב). והנה בב' מיני תרומה הנ"ל יש בהם בכ"א תרי ממאה, דהיינו בבחי' תרומה הא' ארמותא שהוא הרצוא דפ' שמע במס"נ יש ב' בחי' מס"נ כנ"ל מס"נ דנה"א ומס"נ דנה"ב (ולפי המבואר בזהר פ' קרח דתרי ממאה הן שכינתא עילאה ושכינתא תתאה שהן ב' בחי' כלה בחי' כלה שארי ולבבי ובחי' כלתה נפשי כו' שהן ב' בחי' מס"נ הנ"ל, ולפי משמעות הזהר שם קאי על ק"ש דערבית שכינתא תתאה וק"ש דשחרית שכינתא עילאה, ולהיות שאמרז"ל צריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה לכן תקנו ב' מס"נ בשחרית וערבית בכאו"א מישראל מהם כידוע), וכמ"כ בבחי' תרומה הב' יש תרי ממאה והוא ההמשכה בתוס' אור בחכ' דתושב"כ ושבע"פ שהן ב' מיני חתן כמ"ש בלקו"ת בד"ה שה"ש כו', ומ"ש וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף כו' קאי על התרומה שנאמ' מאת כל איש כו' והיינו ההמשכה שעל ידי מצות, וחשיב כאן י"ג דברים לנגד י"ג ת"ד שנק' י"ג מדות הרחמים שנמשך ע"י המצות דוקא, כי הנה שרש המצות הוא בבחי' פנימי' רצה"ע שנק' בחי' פנימי' א"א כו' והיינו בחי' י"ג מדה"ר י"ג חוורתי דע"י שבארחין דגולגלתא כמ"ש באדרא, ורצון העליון הוא המקור העליון לי"ג מדה"ר כמ"ש בתו"א בד"ה ועשית ציץ כו', והוא בחי' עצמו' התענוג הפשוט המלובש ברצון פרטי של כל מצוה ומצוה כו', ועי"ז נמשך תוס' אור מעצמו' אוא"ס שלפני הקו וכו', ע"כ א' וזאת התרומה כו' זהב וכסף כו' י"ג דברים שהן הארת י"ג ת"ד שע"י י"ג חיורתי כו', וזהו ג"כ ענין י"ג תיבות שבישתבח שמך כו' שיר ושבחה כו' (בהרד"א שיר ושבחה כו' כל אלו ט"ו לשונות של שבח כנגד ט"ו שיר המעלות שאמר דוד כו' אך במ"ח מס' תפלת העשי' כ' וז"ל אח"כ יאמר ישתבח ויכוין בי"ג שבחים שבו משיר עד מלכות לי"ג מדות דא"א דיצי' וכ"מ בפע"ח שער הזמירו' כו' וגם כאן בפסוק זאת התרומה כו' נמנו ט"ו דברים ואעפי"כ פרש"י י"ג דברים, והוא ע"ד מ"ש במדר' ע"פ שלחיך פרדס רמונים כו' דמשמע שם דשמן למאור ובשמים לקטורת הסמים ולשמן המשחה אינם מן החשבון וכמ"ש בזרע אברהם, והטעם י"ל לפי שכאן לא מנה רק הדברי' השייכים למלאכת המשכן ולכלי המשכן משא"כ שמן למאור ובשמים כו' אינם מכלי המשכן כ"א ע"ד הקרבנות שבמשכן, וכמ"כ י"ל בישתבח דברכות והודאות אינם בחשבון הי"ג דברים א"כ יש כאן י"ג דברים. אך להיות כי גילוי י"ג מדה"ר שהם מא"א נמשך ע"י ג"ר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-8amynq3q
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.