קכ2

בחי' דקות הכיסוי וההסתר כזה שמבחי' טוב שבנוגה לבד (וע"ד שאמרו ע"ה אסור לאכול בשר ות"ח מותר כנ"ל, דגם שתאוות הבשר מבחי' טוב שבנוגה ואינו נק' אסור וטמא מ"מ על הע"ה מפני בחי' קטנות המוחין שלו יכול לגשם אותו עד שיבא מסיבתו לעבירה חמורה כמו שארז"ל מלי כריסא זינא בישא כו' וכמו וישמן כו', אבל ת"ח לצד בחי' גדלות המוחי' דח"ע שבנפשם אין אכילת הבשר וחמימות שלו תופס מקום במקום ומדרגה גבוה כלל אדרבה יכול להוסיף קדוש' וחכ', כמו שא' ר"נ עד דלא אכילנא בישרא דתורא כו', ועוד ראי' מאכילת בשר לתיאבון שמותר בשבת כי המותר נבלע בקדש השבת להיותה בבחי' פנימיות מוחין דאבא שנק' קדש כידוע ומבואר במ"א וד"ל). אבל דורו של יהושע הנה הי' שרשם בבחי' המדות דקדוש' בחי' גופא אשר ע"כ נק' יהושע איש אשר רוח בו כו' שלמטה ממדרגת כחב"ד בחי' רישא כו', ולעומת זה בסט' דקליפה הן בחי' מדות דקליפה חג"ת כו' ובחי' גופא והן הז' אומות הכנעני והחתי כו', ולזה הי' הציווי ליהושע דוקא שינחילם הארץ ויכבוש לז' אומות הללו כו' זהו שרשו ומדרגתו ובכחו דוקא לכובשם ולא לזולתו וד"ל, והנה להיות שבחי' ומדרגת דורו של יהושע הי' בבחי' המדות שנק' גופא שלמטה מבחי' חב"ד רישא כו' לזאת הוצרכו למצות פריעה ג"כ, כי בבחי' המדות שנק' גופא יכול להיות יניקה ואחיזה למטה לסט' דקליפ' בחי' מדות דקליפה שנאחזי' בבחי' יסוד סיומא דגופא כו' ע"י עור הפריעה ג"כ הגם שאינו נק' ערלה כלל ואינו רק בחי' הסתר דק בחי' טוב שבנוגה בלבד כנ"ל מ"מ במקום ומדרגה נמוכה כמו בחי' המדות שנק' גופא יכול להיות גם הוא בחי' הסתר להסתיר על בחי' גילוי אור שמאיר ביסוד מבחי' פנימי' המוחי' העליוני' (וע"ד דוגמא מתאוות היתר כאכילת בשר וכה"ג אכילה גסה שאסור לע"ה כנ"ל וד"ל), ובפרט כשעברו כבר את הירדן והוצרכו לכבוש לז' אומות המנגדים למדות דקדושה כנ"ל אם הי' עור הפריעה מכסה ומסתיר על בחי' העטרה לא הי' ביכולת' לכבוש אותם מאחר שמקבלי' משם יניקה ואחיזה כו' (וכמו שבעבודת ה' ידוע שא"א לכבוש לז' מדות הרעות בלתי אחרי הטהר לגמרי מתאות היתר דוקא כי יש יניקה לרע שבנוגה מטוב שבנוגה כו' וכמ"ש במ"א וד"ל), וזהו בעת ההיא אמר ה' אל יהושע עשה לך כו' ומול את בנ"י שנית בעת ההוא דוקא כשהוצרכו לכבוש לז' אומות ולא הוצרכו לזה בימימשה מטעם הנ"ל וד"ל.

י) ומעתה* יובן גם מ"ש יהושע שמש בגבעון דום דהנה כתי' אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורי ויאמר לעיני ישראל שמש כו' אז דוקא ולא מקדמת דנא (הג"ה. אז הו"ע מילה שהוא בשמיני דהיינו אז אלף שאחר זיין כמארז"ל כדי שיעבור עליו שבת אחת וכ"ה בילקוט פ' בשלח ע"פ אז ישיר משה ובנ"י דאז היינו המילה יעו"ש, ולכן גם כאן אחר שנא' ושוב מול את בנ"י שנית נא' אז ידבר יהושע שעי"ז דוקא יוכל לומר שמש בגבעון דום, ועמ"ש בענין צל סוכה שצ"ל צלתה מרובה מחמתה למעלה מבחי' שמש ומגן כו' רק שיהיו כוכבים נראים מתוכה שזהו למעלה מבחי' שמש כי השמש הוא בגלגל הרביעי והכוכבים ברקיע תמינאה, רקיע תמינאה זהו כענין אז, לכן הושיבם בענני כבוד במדבר שהם למעלה מבחי' שמש

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org