הנה מתחלה נבאר ענין תהו ותיקון
רצ
עד"מ התלבשות הרצון בהשכל שהוא ג"כ מתאחד עם השכל כמו עד"מ שמחמת רצונו לאיזה דבר נתהווה אצלו שכל וטעם לאותו הדבר וכמ"ש וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר לא אוסיף עוד כו' כי יצר לב האדם רע מנעוריו הרי טענה זו דיצר לב האדם רע שמתחלה נמשך ממנה חובה אח"כ נולד בה טוב טעם לזכות והמלמד חובה מלמד זכות, והיינו ע"י התגלות הרצון עליון בחכמה ומטה החכמה כלפי חסד כפי בחי' הרצון שהוא א"א ורב חסד כו' וזהו בחי' התלבשות שעצמיות המדות שבכתר מתלבשים באו"א, משא"כ מה שיונקי' ממזלות אין זה התלבשות רק בחי' יניקה ממזלות, וגם זאת היניקה נמשך רק ע"י בחי' שערות לבד, והענין כי מחו"ג דא"א שהם ז"ת דא"א יוכל לבוא ההשפעה באו"א בבחי' התלבשות ממש מעצמיות חו"ג ובבחי' סדר השתלשלות עו"ע ומהם נתהווה עיקר מהות או"א אכן ההגדלה והריבוי עד שעי"ז יוכל להשפיע למטה נמשך ממקום עליון יותר היינו מח"ס והוא מלמעלה מסדר ההשתלשלות עו"ע ולכך לא שייך התלבשות וגם נמשך רק דרך בחי' שערות כו' (ועמ"ש בספר מבוא שערים שער ג' ח"ב ספ"ה וז"ל דוגמת רישא תנינא דאריך שמתלבש בי"ג ת"ד ולא באברים לרוב העלמו עכ"ל, והיינו בחי' אין שע"ז נאמר והחכמה מאין תמצא ואינו מתלבש באברים שהם חו"ג דאריך כ"א בי"ג ת"ד שהם המזלות כו') וזהו ענין כשב ש' קודם לב', אות הכ' היינו בחי' כתר והש' הקודם לב' היינו חג"ת דאריך המדות שבכתר שמהם נמשך הב' היינו או"א תרין רעין שמלבישין לחג"ת דא"א כנ"ל, והנה לכאורה הרי יש ג' מוחין היינו חב"ד ולמה נזכר רק ב' שהם רק חו"ב, אמנם הענין הוא כמ"ש בס"י עשר ולא אחד עשר, הגם שעם הדעת הם י"א, אך כשהכתר נמנה אין הדעת נמנה כי הדעת אינו נחשב לספי' בפ"ע רק הוא בחי' ממוצע לייחד ולחבר חו"ב וכמו"כ דעת המתפשט במדות הוא המקשר השכל במדות ואינו נחשב בפ"ע והוא פנימיותן וחיותן כו', וכ"ז הוא ענין כשב הש' קודם לב', אמנם אח"כ נמשך מחו"ב למטה חג"ת דז"א ואז נק' כבש הב' קודם לש' כי השין היינו חג"ת דז"א שהם מקבלים ונמשכים מחו"ב בחי' בית כנ"ל (וזהו ענין המדות הנמשכים מהשכל משא"כ השין דכשב היינו המדות עליונות שלמעלה מהשכל וכנודע מענין טורי חשוכא וטורי נהורא ועמ"ש ע"פ שיניך כעדר הרחלים ועמ"ש בביאור ע"פ מים רבים בפ' תולדות מענין ב' בחי' מדות הנ"ל ועמ"ש בד"ה להבין ביאור ענין האבות הן הן המרכבה בענין ז"א בעתיקא אחיד ותליא ועמ"ש מזה בביאור ע"פ שימני כחותם) וזהו נעשה ונמשך ע"י יעקב אשר הוא בריח התיכון קו האמצעי שממשיך מכתר וחכ' בז"א וכמ"ש בזהר תרומה דף קע"ה ע"ב, וזהו והכשבים הפריד יעקב היינו מה שהי' הש' קודם לב' היינו כמו שהי' קודם השפעות חו"ב למטה בז"א והיו חו"ב מקבלים מחג"ת דאריך המשיך יעקב מבחי' זו גם לעולם הפירוד שיומשך מחו"ב המוחין לחג"ת דז"א ויהי' כבש אשר הש' חג"ת דז"א יקבלו מחו"ב ב' המקבל מכ' כתר כו', ופי' הפריד שמזה נמשך שיהי' שני בחי' לאה ורחל ועל זה נאמר את הכבש הא' תעשה בבקר ואת הכבש השני כו', ונק' זיווג יעקב ורחל וכן עם לאה, וענין המשכה זו היינו שיומשך הביטול העליון גם למטה בעולם הפירוד וזהו והכשבים הפריד כו' והיינו ע"י שנעשה בחי' כבש שנמשך הארת הכתר ומוחין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-jqe3jw4e
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.