חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה
קעג
וע' בפי' הנחמדי' מזהב ומפז רב בהרמ"ז ר"פ קרח, דזהב ופז רב הן חו"ג דעת"י המלובשים בכתר וח"ס אבל התורה הוא דעת דע"י וזהו כענין ישכיל עבדי ירום וגבה זהו חו"ג דע"י שבגלגלתא ומו"ס, אמנם מאד מסט' דיעקב זהו ת"ת שעולה עד כתר דעת"י זהו"ע הנחמדים מזהב ומפז רב.
ועפי"ז יובן הפסוק ויהי בנסוע הארון כו' וע' תחלה בלק"ת בד"ה אלה מסעי דרוש השני ודרוש השלישי שהי' צריך להכניע המדבר שהוא מקור הקליפות נחש שרף כו' כדי שכל אדם יוכל להכניע הגוף שלו שנלקח ממשכא דחוי' בחי' משכא דנחש כו', ונראה כמו ענין חנוכת המזבח כי קרבנות הם העלאת מ"ן מנה"ב והמשכת מ"ד, וכדי שיהי' כח להעלאה זו הי' צ"ל חינוך והיינו כמו שמחנכין את הקטן לילך לבית הספר שהמחנך הוא אדם גדול שכבר למד ונקל עליו הלימוד הוא דוקא מחנך הקטן כו' ועי"ז יהי' נקל להקטן להתחנך ולילך אף כי כל התחלות קשות כו' ולכן צריך לחינוך מהגדול, וכמו"כ חינוך המזבח בחי' בירור דב"ן ואח"כ מ"ה מברר לב"ן שהוא ענין התיקון של שבה"כ צ"ל חינוך לזה מבחי' שלמעלה מהתיקון ושבה"כ היינו בחי' שלמעלה ממ"ה וב"ן דהיינו בחי' שלא הי' בו שבה"כ כלל וכמשי"ת, ועד"ז ענין המסעות במדבר להכניע ג"ק ששרשם מהתוהו כו' היו ע"י ויהי בנסוע הארון ויאמר משה כו' וע"י ס"ר נש"י כו', כי הנה השבירה הי' רק בז"ת אבל בג"ר לא הי' שבה"כ ובפרט בחכ' וכמ"ש ימותו ולא בחכ' ולכן ארז"ל יעקב לא מת כי יעקב הוא יסוד אבא שהוא בחי' שלמעלה משבה"כ כי הוא הביטול האמיתי כח מה כנ"ל ולכן הנה בז"ת דתוהו היו שבירת הכלים מחמת ריבוי האור, ובחכמה יש ריבוי האור יותר מבז"ת, כי רק בחי' אחרונה מהחכמה ובינה מאיר במדות בסוד שם אל נהירו דחכמתא שהוא חלק עשירית מבחי' יש קנה חכמה קנה בינה, ואעפי"כ בחכמה לא היה שבירת הכלים, והטעם מהיותו ביטול האמיתי ונק' כלי חמדה כנ"ל, וכיון שהוא למעלה מהשבירה והתיקון לכן על ידי זה דוקא יוכלו להכניע את מדבר העמים ששרשו ממה שנפל בשבה"כ מז"ת כו' וכמ"ש בסידור ע"פ הללו י"ה הללי נפשי, ולכן נט"י ג"כ במים שהמדות יש יניקה מצפרנים וע"י המים שהם מחכ' נרחץ כל היניקה כו' ונעשו טהורים, וכן משה מן המים משיתיהו ונחנו מ"ה כו' והארון שבו הלוחות אוריית' מחכ' נפקת והארון הוא תושבע"פ המבאר תושב"כ כו' ח"ע וח"ת כו', וכמו"כ ארז"ל בראתי יצה"ר בראתי תבלין הוא התו' שעיקר הכנעת היצה"ר הוא ע"י התו' וכמבו' בגמ' פ"ה דסוכה דנ"ב ע"ב, והטעם כנ"ל לפי ששרש התו' הוא מבחי' שלמעלה משבה"כ שמשם שרש החיצונים, ולכן נק' התורה עוז ותושי' שנותנת עוז וכח לנה"א ומתשת כח הנה"ב, והיינו מטעם הנ"ל.
והנה רש"י פי' בענין שהתו' נק' כלי חמדה כמ"ש ואהי' אצלו אמון ברבות ר"פ בראשית דפתראות ופנקסאות וזהו כענין מטבע קצר ומטבע ארוך הנז' בת"א פ' בראשית בד"ה ענין הברכות, מטבע קצר הוא עלמא דאתכסי' שבו נכללו כל פרטי כו' וכמו תושב"כ לגבי תושבע"פ שהן כלל ופרט ועד"ז נק' התו' אמון אלפים שנה קדמה חו"ב עלמא דאתכסי' כו' ואח"כ מגיד וממשיך מראשית אחרית בע"מ כו', ועד"ז עקודים לגבי אצי' עקודים בכלי א' נק' דרך קצרה כו', ובמ"א פי' אמון אור כללי מח' הקדומה הכוללת הכל והוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-0r6cxefq
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.