מגלה ופותחת את הקמץ שהוא בכתר כו' ומה שבחי' אספשא"מ נק' מראה בקמץ כי המל' הוא כתר ממטלמ"ע בע"ס דאו"ח וגם הוא כ' לבריאה וגם שרשה בכ"ע וכמ"ש בענין פי' מלך יחיד חי העולמים בתו"א פ' מקץ בהביאור ע"פ כי אתה נרי.
קיצור. ענין משה ראה באספה"מ פי' פרד"ס ת"ת ובמא"א פי' ז"א ובבה"ז פי' דהיינו מצד שמקבל מאבא שבחכ' מאיר אוא"ס כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה שמעתי ממורי והיינו עד"מ זכוכית בהירה שיראה ע"י דבר מרחוק ורואה מהות הדבר אבל המל' נק' אספשא"מ כמו השפיגעל המצופה בכסף דק שאין רואין מהות הדבר רק דמותו והמל' נק' ג"כ דמות כמראה אדם בכף הדמיון, ובת"א ד"ה רני ושמחי בת ציון דרוש השני דס"ב סע"ב גבי בצלמינו כדמותינו פי' שהמצות גשמיות שלמטה נק' כדמותינו שהם דמות להמצות כמו שהם למעל' רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא גם נו"ה הם ב' בחי' אספ' הנ"ל ולכן איהי בהוד וזהו עלייתה בליל שבת שאז גם איהי בנצח ומ"מ יש מעלה באספשא"מ שע"י רואה א"ע וגם מאחוריו ולכן ומראה בסגול זהו אספה"מ ומראה בקמץ זהו אספשא"מ והקמץ מל' שהוא בכתר והסגול בנה"י או בחג"ת.
ב) וכן פי' בזוהר פ' תולדות דקמ"א ע"א ענין והשביע בצחצחות נפשיך דא אספ' דנהרא דכל נשמתין אתהנין לאסתכלא ולאתענגא בגווה, ופי' המק"מ שם מתוך המ' זכו הנשמות להארות ז"א וזהו כמ"ש לעיל ס"א בשם הי"נ בשם הת"ז תיקון מ"ם דפ"ג אשר מסט' דהוי' אתקרי' אספקל' דנהרא, אכן בבה"ז שם פי' והשביע בצחצחות נפשיך אא"ס המאיר ע"י אבא והיינו כמש"ל שעיקר אסה"מ זהו כשמאיר ע"י מוחין דאבא, ובפרד"ס כ' דקאי על הבינה נק' צחצחות מפני שיוצאין ממנה ניצוצות הרבה לפי שיעור הנשמות לכל נשמה צח א' עכ"ד, והנה במא"א א"צ סי' י"ד כ' צחצחות הם ע"ס דע"י א"נ ע"ס דעולם העקודים עכ"ל ואין מזה סתירה כי כן ע"י החכ' מאיר הכתר וגם בחי' ע"י כמובן עמ"ש בלק"ת בד"ה מצה זו, ולכן א' במד"ר אשר משה ראה מתוך אספ' מצוחצחת כו' דהיינו אספהמ"א שמצד אבא כו', והנה מסיים במדרש שם פ' ויקרא לפי שבעוה"ז שכינה נגלית על היחידים אבל לע"ל ונגלה כבוד הוי' וראו כ"ב יחדיו כי פי ה' דבר, וי"ל אם לע"ל יהי' הגילוי שכינה מעין מה שנגלה למשה שהוא ע"ד אספה"מ או ע"ד שנגלית לשאר הנביאים שהוא בבחי' אספ' שא"מ, והנה מפ' ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה יש לשמוע שיהי' הגילוי ע"ד האספהמ"א כי כל הנביאים נתנבאו בכה רק משה נתנבא בזה וענין כה הוא בחי' כדמותינו דהיינו אספשא"מ משה נתנבא בזה היינו אסהמ"א כמ"ש בלק"ת בד"ה ראשי המטות ע"פ לאמר זה הדבר, א"כ מ"ש וא' ביום ההוא הנה אלקינו זה היינו ע"ד אספהמ"א, ומ"מ יש כמה מדריגות בענין אספהמ"א וכמשנ"ת דהנצח נק' ג"כ כן וכש"כ ת"ת ואור אבא הוא ודאי עיקר האספהמ"א, ועוד נת' במד"ר פ' בשלח ס"פ כ"ג א' הקב"ה לישראל בעוה"ז אמרו לפני פ"א זה אלי אבל לעתיד אתם אומרים ב"פ זה שנא' והי' ביום ההוא הנה אלקינו זה כו' זה הוי' כו' ואפ"ל ע"ד מ"ש בלק"ת פ' ראה סד"ה כי תשמע בקול בענין לעשות הישר בעיני ה' שזהו"ע כי אל דיעות הוי' שמלמטלמ"ע כו' ומלמעלמ"ט
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור