ענין מקרא ומשנה
לו
את הלבן כו', וכמ"כ כל המצות אינו כתוב בתורה רק עשייה לבד צריך לעשות סוכה ולהניח תפילין. וזהו מה שמבואר בע"ח מקרא בעשייה היינו שלא נתגלה רק בחי' נה"י שהיא עשייה כי מחמת שמקרא שרשה מחב"ד דאצילות ממקום גבוה יותר אינו יכול לבוא בהתגלות רק דוקא במקום היותר נמוך, ונתגלה רק בחי' נה"י שבחב"ד (עמ"ש במ"א ד"ה תורה צוה שזה נק' אירוסין כמו בקידושין נותן החתן שוה פרוטה כו' כך ההתגלות מתשב"כ הנק' חתן הוא רק אותיות התורה, אבל טעמי' נקודות תגין לא נתגלו כלל מתשב"כ לתשבע"פ עכשיו, וזה כמש"כ שההתגלות רק נה"י שבחב"ד) היינו בקצרה לעשות המצוה אכן חכמתו אינו יכול לבוא בהתגלות רק בחי' אחרונה שבפרצוף חב"ד היינו בחי' נה"י שבחב"ד עצם עשיית המצוה ורצונו ית' כתוב במקרא (נ' כעין מ"ש במ"א בביאור ראשון דיביאו לבוש מל' שהמצות שרשן מלמעלה משרש התורה שהתורה היא ממו"ס חכמה שבכתר אבל המצות שרשן מכתר שבכתר רק לפי שהן ממקום גבוה כל כך ע"כ לא יוכל להיות ההתגלות משם רק בחי' חיצוניות והוא בחי' גלגלתא כו' אבל מחכמה שבכתר בא ההתגלות בבחי' פנימית, ועד"ז גם כאן החילוק בתורה עצמה בין מקרא למשנה דלהיות המקרא שרשו גבוה יותר שהוא מחב"ד דאצי' ע"כ לא יכול לבוא ההתגלות משם רק הבחי' אחרונה שבחב"ד דהיינו נה"י שבחב"ד שהוא החיצוניות, וכמ"כ מבואר במ"א בענין ראי' ושמיעה דלפי שהראי' שרשה ממקום עליון יותר כו' ע"ש. ועפ"ז יובן ג"כ כפשוטו דמקרא בעשיי' ר"ל בעשיי' ממש ולא שר"ל עשיי' שבחב"ד דאצי' לבד, אלא דלפי ששרשה מעשיי' שבחב"ד דאצי' דהיינו מנה"י שהוא בחי' חיצוניות לכך נמשכה למטה יותר גם בעשיי' שהחיצוניות עליון נשפל ונמשך למטה יותר מפנימי' תחתון, וכמו בענין גלגלתא ומוחא, שהמצות לפי ששרשן מחיצוניות עליון ע"כ נשפלו למטה יותר מהתורה, וכן הראי' נשפלת למטה יותר מהשמיעה שתופס הדומם משא"כ בשמיעה שאינו תופס רק קול ודיבור כו', וכמ"ש במ"א ע"פ הראיני את מראיך כו'. וזהו שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז, פי' שוקיו הוא בחי' נה"י שהן עומדים כמו העמוד מחבר הגג עם הקרקע כך בחי' נה"י שנתגלה בתשב"כ מחבר ח"ע עם העשיי' גשמיות, והכח הזה בהם הוא מבחי' אדני פז שהוא בחי' כתר שכח ההשפלה למטה יותר נמשך דוקא ממקום עליון יותר, כנודע מענין כוונת אל עליון וכו' ומביא גואל לבני בניהם, שנה"י חדשים נמשכים מהכתר כו' רק שההתגלות למטה הוא בחי' חיצוני' ונק' שוקיו, אבל שרשן ממקום עליון הנק' פז וכמ"ש הנחמדים מזהב ומפז רב כו', וכתי' ראשו כתם פז כו', תשית לראשו עטרת פז).
אכן משנה שהיא שרשה מחג"ת דאצילות יכול להיות הארה עצם המדה חו"ג ביצירה וזהו מה שמבואר בע"ח משנה ביצירה ומקרא בעשייה, ובמקום אחר מבואר משנה חג"ת דאצילות ומקרא חב"ד כנ"ל, היינו שורש המקרא הוא חב"ד דאצילות ומשנה חג"ת, ולבעבור זה ששורש המקרא הוא מחכמה והחכמה מאין תמצא והתגלות אור א"ס בחכמה לכן לא יוכל לבוא בהתגלות למטה רק בחי' נה"י שבחב"ד מעשה המצוה לבד (וכיון שההתגלות רק מנה"י לכך נמשך גם בעשייה ממש מטעם הנ"ל) אבל משנה ששרשה מחג"ת דאצילות יכול
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-6tj3t543
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.