קמד

הישות כ"כ ואין זה הביטול כשרואה את המלך איזה התחדשות בביטול הישות שלו כ"א שזהו הביטול הפנימי והעצמי דנפש כו' מצד הכרתו בכי טוב ברוממות המלך והתנשאותו ואליו יבטל את נפשו מכל וכל כו', משא"כ הבן כפר להיותו רחוק מן המלך ואינו מכיר רוממות המלך והתנשאותו כ"כ רק שבראותו את המלך הרי רואה ומכיר איך שהוא למע' מערכו כו' שמזה יבא התחדשות בישות שלו להיות בטל אל המלך שאינו בערכו וע"כ יבא לבחי' התפעלות ברעש גדול שבאה מורגש כנ"ל כי אין זה רק ביטול היש ולא ביטול הפנימי והעצמי הנ"ל, ובזה יובן ההפרש שבין שרפים לחיוה"ק ואופנים כו' והוא שאומ' השרפים קדוש ק"ק ה' צבאו' מכה"כ פי' קדוש הוא בחי' עצמו' אוא"ס שהוא קדוש ומובדל ומרומם מכל העולמו' גם בבחי' שמו לבדו כנ"ל ומה שמקבלי' העולמו' חיות ושפע אינו רק בחי' הארה דהארה מאוא"ס עצמו (וז"ש כי עמך מקור חיים באורך נראה אור שהוא אור הנראה מתוך האור שנק' הארה דהארה וכמ"ש הודו על או"ש כו'), ומה שאומרי' ג"פ קדוש עד שאומ' ה' צבאות מכה"כ וגם יש הפסק שנק' פסיק בין הוי' צבאות למכה"כ הענין הוא דפי' צבאות אין זה קאי על ריבוי הנבראים נשמות ומלאכים שבכל עולם מג' עולמו' בי"ע וריבוי ההיכלות שע"כ נא' צבאות לשון רבים וכמ"ש צבאי צבאות בראת' כו' (וכ"ה בלק"ת ד"ה שבת שבתון כו' דצבאות הם הנשמות והמלאכים שבעלמין סתימין ועדאת"ג כו'), אלא פי' צבאות קאי על האור האלקי בשרש כללות הנבראים שממנו כולם מתהווים (וכמ"ש בזהר בראשית דכ"א ע"ב וצדיק צבאות אקרי בגין דכל צבאות ומשריין עילאין מיני' נפקין וע' בפרד"ס ערך צבא ובמא"א אות צ' סעי' ב' דנה"י נק' צבאות והיינו כמ"ש באגה"ק ד"ה עוטה אור כשלמה שנה"י הן הם כלי ההשפעה והורדת החיות מהעליון לתחתון וברע"מ פ' אמור דף צ"ג ע"א משמע דמל' נק' צבאות) וכידוע דצבאות הוא שם מז' שמות שאינם נמחקין, ועכ"פ גם בחי' האור האלקי הזה מקור כל הנשמות ומלאכים כנ"ל אין זה מערך אור העצמי דאו"ס שקדוש ומובדל גם מבחי' האור האלקי, כ"א שהאור האלקי הזה הוא שבא אחר הצמצום דוקא שזהו מ"ש הוי' צבאות דבחי' הוי' יו"ד בראשו מורה על הצמצום כמ"ש במ"א, ומזה דוקא הוא שבא בחי' האור האלקי שנק' צבאו', ואו' ג"פ קדוש על ג' מיני צמצומים שהצמצום מורה על שהאור העצמי קדוש ומובדל ובא רק בבחי' אור וזיו לבד עד שבא בבחי' צבאות שהוא המקור לכל הנבראים שהן הנשמות ומלאכי' כו' הנ"ל שזהו מ"ש הוי' צבאות להיות מהוה מאין ליש גם בבחי' שם זה דצבאות שאינו רק בבחי' אור וזיו מאור העצמי וע"כ נק' מאין ליש שהאור והזיו כלא וכאין חשיבי לנגד האור העצמי כו' (ובפרע"ח שער חזרת העמידה פ"ב ג' קדושים לג' רישין דע"ק והוא בחי' רדל"א ועתיק ומו"ס ובלקו"ת בביאור אחרי ה' תלכו כו' נת' שזהו ב' בחי' שבסוכ"ע ובשרש הממלא כו' וע"ש ובלק"ת ד"ה וידעת היום כו' נת' ע"ד שיש באדם ג' בחי' ראי' והשגת השכל ובחי' ידיעת המציאות ובחי' האמונה כו', ובלק"ת פ' ויקרא כ' דמ"ש קדוש זהו הכלות הנפש שלו לאוא"ס ב"ה, ולהיות כאו"א מהמלאכים שהם מחנה מיכאל וגבריאל רפאל שהן חג"ת כלות הנפש שלהם כאו"א לפי בחינתו אומ' כ"א קדוש לפי ערכו ולהיותם כלולים זה מזה אומ' ג"פ קדוש כו', וענין התכללות שלהם זהו בחי' בתורים כמ"ש בד"ה נאוו לחייך כו' וכמ"ש בד"ה שניך כעדר כו' שזהו שכ'

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org