בשעה שהקדימו
קסג
תנאף פי' לא תלך השפע לאשת זנוני' הנק' שפחה כי תירש גבירת', ועד"ז לא תגנוב לא תלך השפע בבחי' גניבה והעלם לחיצונים, וכמ"כ כל שאר הלאוין הוא ענין ביעור ופירוד הרע מהטוב כו', אך כ"ז הי' בשעת י' הדברות וכן הי' מתקיים אם לא חטאו בעגל, אבל ע"י חטא העגל חזרו להתערב בטוב כמו אחר חטא אדה"ר, אמנם זה הוא הפעולה ע"י מ"ת שכשאדם לומד אח"כ התורה הוא מעורר הפסק וגזר דין של י' הדברות, כי ע"י לימוד ההלכות באמרו זה כשר וזה פסול הרי הקב"ה קורא ושונה כנגדו ועי"ז נפרד הפסול והאסור והטמא מן הקדושה כו' כי הקב"ה גוזר כן כמשנתו של זה ומבדיל בין מים למים, וזהו כענין רב יהודה דכולהו תנויי בנזיקין הוה להפריד החיצונים לשלא יתקרבו לינק, והוא ענין תורתו אומנתו פי' שהוא כלי אומנות שלו שבה ועל ידה הוא פועל ענין הפרדת הרע מן הטוב.
וזהו ההתחדשות במתן תורה מה שלא הי' זה באברהם שעם היות שקיים כל מצותי' של תורה ברוחניות אבל לא זכה לתורה לשעל ידי לימודו התורה יעורר פסק ודבר מלך להפריד הרע כו' כי כח זה ניתן לישראל בשעת מ"ת דייקא, וגם כל המצות שעשה אברהם היינו להמשיך האור למעלה אבל לא שיתלבש ממש בעוה"ז בציצי' ותפילין גשמיי' שהוא ענין גילוי דעה העליונה למטה כנ"ל וכ"ז זכו ישראל במ"ת, אך מה שזכו ישראל לזה הוא ע"י הגלות מצרי' בחומר ובלבני' וכדפי' רז"ל בחומר זה קל וחומר כו', והיינו משום שמחמת המצור ומצוק עוררו לעילא בחי' אור חוזר כמ"ש מן המיצר קראתי כו' (וכמ"ש במ"א באריכות ע"פ קדושי' תהיו כו' ענין ויצעקו אל ה' בצר להם שהוא בחי' א"ח לעורר בעצמות אא"ס), ועי"ז עוררו לעילא בחי' הרצון הפשוט הנק' רעד"ר שהוא למעלה מכל הרצונות ומשם נמשך במ"ת י' הדברות לגזור ולמדוד השפע לומר לא תרצח כו', ואם לא הי' המצור ע"י הגלות לא הי' בחי' א"ח לעורר בחי' רעד"ר ולא הי' מ"ת ולכן לא זכה אברהם לתורה עם היות שהעלה מ"ן אבל משום שבחי' הא"ח הוא דייקא מן המצור כו'.
(בפרק זה נת' איך שכל עסק תומ"צ הוא ענין גילוי דעה העליונה למטה והוא שלמעלה הוא יש אמיתי והנבראי' הם אי"ן דכלא חשיבי' וזהו ויצונו כדי לירא"ה כו', ונת' איך שכל הלאוי' הם ל' עתיד ג"כ, לא תרצח ר"ל שזהו גזר שלא יהי' נוהג מציאת הרציח' שפיכת דם האדם העליון, וע"י לימוד התורה מעוררי' גז"ד הנ"ל כי דבר אלקינו יקום, וזהו ענין מ"ת שלא זכה לזה אברהם, וגם הוא ענין גילוי דעה עליונה כנ"ל, ומעתה נשלם התירוץ לג' קושיי' דלעיל רפ"א).
ג) ומעתה נחזור לתחלת הכוונה לבאר ענין מי גילה רז זה לבני כו', בהיות כי מבואר מכל הנ"ל דענין מ"ת הוא בחי' גילוי רעוא דכל רעוין ומה שזכו לגילוי זה הוא ע"י הא"ח מחמת המצור ומצוק דגלות כו' והוא ענין מה שהקדימו נעשה לנשמע פי' כי נשמע היינו רצון פרטי מתרי"ג רצונות שבתרי"ג מצות וכשמקבל עליו לשמור ולעשות מצוה זו הרי התקשרותו בבחי' הרצון של זו המצוה וכל תרי"ג רצונות אלו הוא בחי' המשכות פרטיי' מבחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-am77tj3f
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.