ענין מקרא ומשנה
לה
בשער עיבור ז"א ונוק' שבחי' חב"ד חג"ת נה"י כלולים ג"כ מיו"ד דהיינו שבבחי' חב"ד יש ג"כ חג"ת שבחב"ד ונה"י שבחב"ד, וגם בחג"ת יש חב"ד שבחג"ת ונה"י שבחג"ת, ומבחי' נה"י שבחב"ד נמשך חב"ד שבנה"י ומנה"י שבחג"ת נמשך חג"ת שבנה"י נמצא גם נה"י כלול מיו"ד רק כשהם דרך כלל והתלבשות זה בזה אזי דרך כלל נקרא חב"ד חג"ת נה"י אבל באמת כל בחינה בפ"ע כלולה מיו"ד, ולכן הם שלשים כלים דאצילות שמהם נעשה בנין הנוקבא להוות ולהחיות בי"ע ביו"ד ספירות בכל עולם דבי"ע. וזהו המלכות נקנית בשלשים מעלות. עוד יש להקדים מ"ש בע"ח שבחול הוא יחוד ז"א ונוק' דיצירה, ועשייה מלובש ליצי' ובשבת הוא יחוד ז"א ונוק' דאצילות ובריאה מלביש לאצילות, וזהו ענין בגדי חול ובגדי שבת, ולכן בגדי שבת הם בגדי לבן. והענין הוא כי כדי להיות התהוות עולם העשייה הוא ע"י זיווג ז"א ונוק' דיצירה, שמבחי' ז"א דיצירה לבד שהוא בחי' אלקות והו"ק אינן בגדר חסד וגבורה גשמיים כ"א כשהולך השפע ע"י בחי' מלכות דיצי' ונתצמצם עצם האור דיצירה אז יכול אח"כ להתהוות עולם עשייה ע"י מסך מבדיל (והוא ע"ד מ"ש באגה"ק סי' כ' שעיקר התהוות היש ודבר נפרד לגמרי הוא ממלכות כו' כי אין מלך בלא עם כו' ומה גם כי בריאת הנשמות ממנה להיות יש ודבר נפרד כו', ועמ"ש במ"א בדרוש הנפילים לפי שלא נקלטו הנשמות במל' כו'), וזהו ויאמר אלקים יהי אור בעל המאמר הוא חסד דיצירה ויהי אור הוא כשנתהווה חסד דעשייה, יקוו הים הוא בחי' גבורה דיצירה, ומה שנאמר ויאמר אלקים ואף שהמאמר הוא מו"ק דיצירה, אך מט"ט שהוא ו"ק דיצירה שמו כשם רבו (נ' דהפי' ויאמר אלקים היינו ודאי א"ס ב"ה ומ"ש דהוא ו"ק דיצי' ר"ל אור א"ס המלובש בו"ק דיצירה וכמ"ש במ"א). וזהו ויאמר אברהם אל עבדו כו' אברהם הוא בחי' חסד דאצילות אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו הוא בחינת ו"ק דיצירה. אכן בשבת הוא יחוד ז"א ונוק' דעולם האצי' והתגלות השגה לנשמות ומלאכים שיהנו מזיו השכינה וע"י התלבשות בריאה לאצילות, אימא מקננא בכורסייא התגלות בינה כו' זה הוא בגדי שבת (נ' כעין זה מבואר בדרוש מצנפת ואבנט בפי' חסד דלגאו וחסד דלבר שההשפעות שבעוה"ז עושר ומזון נמשך מחסד דלבר אבל ההשפעות שבעולמות עליונים הוא מחסד דלגאו כו', וע' עוד בביאור דהרועה בשושנים בענין יג"מ דמיכה שהן לחיי הנשמות לפי שהם מא"א ויג"מ דז"א הם לחיי הגופי' כו', ועד"ז יובן ג"כ כאן שמחסד דיצירה נמשך השפעות גשמיים והיינו ג"כ ע"י לבוש העשיי' ומחסד דאצי' נמשך השפעות רוחניים).
ועתה יובן כי בודאי מקרא מחב"ד דאצי' וכמ"ש ותמלא כדה ותעל, היינו כ"ד ספרים דאורייתא נשאבו מים החכמה דאצילות אך מחמת שהוא ממקום נעלה החכמה מאין תמצא ואינו מושג כלל א"כ אין יכול לבא בהתגלות שום השגה רק בא הגילוי דוקא בעשייה ממש, כמו שרואין שכל התורה הוא סיפורי מעשיות ואף גם המצות שכתובים בתורה הם עשייה היינו מצות עשה או מל"ת, ובמקרא עצמה אינו מבואר כלל איך יהי' אופן עשייתה רק בקיצור עד"מ לעשות סוכה אין כתוב בתורה שהיא פסולה למעלה מעשרים אמה ושצריך להיות מגידולי קרקע, גם ציצית אינו מבואר שתכלת אינה מעכבת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-cf3bdehj
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.