ריא4

אך יובן עם הנ"ל כי הנה מצרים למעלה הוא מצר ים דהיינו מה שים החכ' הוא בבחי' מצר וגבול בגדר השגת הנבראים בגדולתו ית' והיינו בגילוי זיו והארתו הודו על ארץ ושמים כי איך שהוא ממכ"ע וסוכ"ע כו' אבל בהתגלות אנכי מי שאנכי הרי הוצאתיך מארץ מצרים למעלה מגדר ההשגה, וכן יש בחי' מצרים למטה כשהאדם בבחי' מצר וגבול כ"א לפי מה שהוא ניתן בתוך מאסר הגוף המגבילו שלא לצאת חוץ לגדרו וגבולו, משא"כ בהגלות נגלות בנפש בחי' אנכי מי שאנכי אזי תכסף ותכלה אליו ית' לצאת מנרתקה הוא מאסר הגוף במס"נ ממש למסור נפשו באחד וזהו מעלת ומדריגת בע"ת כו', ולכן במ"ת היו רואים את הנשמע ושומעים את הנראה דהיינו מה שהי' בבחי' שמיעה מרחוק שהוא בחי' ההעלם בא לידי גילוי וראי', ממה [ומה] שהי' בבחי' ראי' והתגלות והשגה נסתלק למקורו לבחי' ההעלם בחי' שמיעה לפי שאז הי' גילוי ההעלם עצמו כנ"ל.

והנה בחי' ומדריגה זו נמשכו לישראל במ"ת שנתינת התו' הוא גילוי בחי' זו שהתו' והמצות הם נמשכים מאא"ס ב"ה עצמו ממש מבחי' ההעלם עצמו שלמעלה מעלה מבחי' הארה שבירידת המדריגות וסדר ההשתלשלות בעלמא דאתגליא, כי התו"מ עליהם נאמר אם בחוקתי תלכו בחי' אותיות שבחקיקה כו' כמ"ש במ"א, הגם שמלובשים בענינים גשמיים מ"מ הרי אא"ס ב"ה עצמו מלובש בהם, כמו עד"מ הנשמה שמתלבשת בגוף וכח הראי' שבמוח מלובש בעין, וכח השמיעה באזן גשמי, שהעין והאזן עם היותם גשמיים נעשים כלים להיות פועל בהם כח הראי' והשמיעה שבמוח לצאת מן ההעלם אל הגילוי, כך התו"מ הם בחי' כלים לאא"ס ב"ה המלובש בהם וע"י מתגלה אא"ס ב"ה בגילוי ממש, וזהו בחי' שתי הלחם שהי' מקריבין בשבועות מחטה כי חטה הוא בחי' כ"ב אתוון דאורייתא ושתי הלחם הוא מ"ש הפסוק לכו לחמו בלחמי כו' פי' לחמו אתם לחם תורתכם בלחמי דייקא דהיינו להיות גילוי תורתי בחי' אנכי מי שאנכי וכמ"ש והיו הדברים האלה כו', והיינו ע"י בחי' לכו וכמ"ש אם בחוקתי תלכו דהיינו להיות בבחי' הליכה מן המקום אשר עומד שם ולמסור נפשו באחד וכמ"ש שמע ישראל ה' אחד כו' והיו הדברים כו'.

אך כדי להגיע למעלה ומדריגה זו להיות גילוי בחי' אנכי מי שאנכי בשבועות צריך לספור ספה"ע והוא שה"כ אומר תספרו חמשים יום, כי הנה [נ'] שערי בינה שהוא ענין גילוי אא"ס ב"ה להיות בחי' התבוננות בגדולת א"ס ב"ה הם מ"ט בחי' והם מרומזים בפ' לך ה' הגדולה כו' שהם ז' מדות עליונות וכ"א כלול מז' הרי מ"ט ושער החמשים הוא שער עליון הכולל כל הבחי', שבשער ההוא כלולים כל המ"ט בחי' והיו לאחדים באחדות א' ואינן ענפין מתפרדין כמו למטה, והשער ההוא הוא שער המחבר כל המ"ט שערים למקורן ושרשן במאצילן ב"ה כי בו וע"י נמשך גילוי בחי' אנכי מי שאנכי הוא בחי' עצמות אא"ס ב"ה לכל המ"ט שערים, ולכך כתי' תספרו חמשים יום להיות אחוזים בשער החמשים שבו וע"י יהי' גילוי אנכי, וספירה זו היא המשכה למטה לבחי' עומר השעורים שיהי' גילוי אנכי גם בבחי' עומר השעורים שלמטה, כי הנה כל אדם יש לו נפש החיונית שהוא נה"ב מבחי' בהמה וגם נפש האלקית כד אתייליד יהבין לי' נפשא מסט' דבעירא דכיא זכה יתיר כו' ושפעה וחיותה

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org