ריד2

ותיק עתיד לחדש כו' וכל בחי' הולדה חדשה מוכרח להיות מבחי' כתר וחכ' כנ"ל ולכן נק' ד"ס בחי' סופר דווקא אי' סופר, ולכן מבואר בזוהר ר"פ בחוקתי דתושבע"פ נק' בחוקותי והוא בחי' אותיות החקיקה והיינו מצד שרשה מבחי' סופר כנ"ל שהוא בחי' אותיות החקיקה כדלקמן.

ה) והנה ישראל עלו במח', פי' ששרשן הוא למעלה אף גם מבחי' בינה הנק' מח"ע אלא שעלו ונמשכו מן למעלה מן בחי' המח' אל בחי' המח' (כנז' בביאור על התורה דפ' בחוקתי הנ"ל), וכמ"ש בעה"נ ישבו אבותיכם מעולם למעלה מבחי' הנהר הידוע שהוא בחי' בינה והיינו ששרשם הוא בחי' הכתר שהוא בחי' אנכי מי שאנכי, ופי' דהנה נת' לעיל שח"ע הנק' אבא הוא בחי' הסופר את האותיות דבינה שנק' ספר, המוכרח מזה שנמצאים בחי' אותיות אף באבא עילאה הסופר עצמו דכיון שממנו נמשך ציור האותיות בבינה בהכרח שכלולים בו ג"כ (וכמשנת"ל בביאור דבחקותי מענין אותיות הקבועים בנפש ות"א לנפש חי' לרוח ממללא וידוע דחי' היא בחי' אבא ונשמה בבינה כו'), אך האותיות שלו הן מובלעים ומיוחדים בהכתר מקורו בתכלית היחוד והן הן נק' בחי' אותיות החקיקה דכתי' בהלוחות חרות על הלוחות, ובבחי' חכ' שבכתר זו דאצי' (שנק' קדמות השכל כו') הוא שרשן של ישראל, וזהו בחוקתי תלכו שמאחר ששרשן בבחי' קדמות השכל המובלע ומיוחד עם הכתר שאף שימצא בו בחי' אותיות אך הם כמשל אותיות החקיקה ולא כאותיות הכתב לכך תלכו שיכולים להיות בחי' מהלכים בקדש מדרגא לדרגא עד אין קץ ותכלית, פי' דאע"פ שהמלאכים הם בחי' עומדים במדריגה א' והיינו משום שנלקחו מבחי' אותיות הדיבור שמתיבה א' א"א שיומשך אחרת כו' רק תשאר התיבה כמו שהיא בלי גידול ולכן נק' האותיות אבנים שהם בחי' דומם שאין בהם הגדלה. אך כ"ז הוא באותיות הדיבור משא"כ בבחי' אותיות החקיקה אף ע"פ שהם ג"כ בחי' אותיות ומהם נמשכו שרש נש"י מ"מ יש בהן הכח להיות הולך וגדול עד בלי שיעור כי בחי' אותיות אלו הם דבר א' ממש עם המקור שבהם הוא בחי' כתר עליון (והוא בחי' מדבר שלמעלה מדצ"ח וכמ"ש במ"א ע"פ מזמור שיר חנוכת הבית כו' ע"ש מענין זה) ולא כמו אותיות הדיבור שיצא להיות דבר ומהות בפ"ע וכמשי"ת, דהנה משל האותיות שנחקקו בקלף הלבן או באבן טוב עצמו מיני' ובי' שאין ניתוסף בו דבר זר המחודש לגביו רק זאת שמתחילה הי' חלוק ופשוט ולא הי' נמצא בו אף שום היכר ורושם כלל ואח"כ חקק בו רישומין והיכר אותיות אך מ"מ גם היכר האותיות הוא מבחי' קלף עצמו ואין בהם דבר זר ומחודש שיסתיר הקלף עצמו שהכל הוא בחי' הקלף עצמו ממש רק שנמשך בבחי' גילוי והיכר אותיות, משא"כ באותיות הכתב הדיו הוא דבר זר ומהות אחר ולא ממהות הקלף כלל וגם היכר האותיות הוא נעשה דווקא ע"י שהדיו מסתיר במקום האות את הקלף שהוא מונח על הקלף ואין הקלף נראה במקום זה (וי"ל שהגוויל מקיף את האות מד' רוחותיו עמ"ש בזה בסידור ע"פ שימני כחותם על מה שרמז ענין ההיקף) מזה ניכרים האותיות משא"כ באותיות החקיקה שגם במקום האות הוא גילוי הקלף עצמו ממש רק שאינו פשוט אלא הגילוי בצורת אות, וכך עד"מ הנמשל למעלה בחי' אותיות דבינה שנק' ספר עילאה ששם משכן תושב"כ נק' אותיות

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org