יהי כבוד ה' לעולם
קלו
עקודים שלמעלה מהתהו, וזהו ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה (עמ"ש ע"פ אם כסף תלוה פ"ה).
ובזה י"ל מ"ש עולם חסד יבנה דבריאת העולם הוא משום כי חפץ חסד הוא (ה', וכעין זה פי' בלק"ת שהוא ענין כי מטבע הטוב להטיב, בלק"ת פ' שלח ד"ה ביאור הדברים ע"פ אני דפ' ציצית, ושם פ"ב, ע') והרי ארז"ל פ"ו דאבות כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו וכ"ה במד"ר פ' בא ר"פ י"ז הה"ד כל פעל ה' למענהו, וכמ"ש בלק"ת פ' ראה סד"ה ושמתי כדכד, דרוש השני פ"ה, וכבר האריך בזה בעה"ק ח"ב פ"ג ששניהם אמת כי מצד עצמות אא"ס אין תופס מקום כלל וכחשכה כאורה וע"כ הבריאה רק חסד, אבל מצד יחודו בע"ס שייך הבו גודל כו' שבזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפים כח בגבורה של מעלה כו' וההיפך מזה צור ילדך תשי כו'.
והנה אור שנברא ביום ראשון שגנזו פי' הרמ"ז פ' בהעלותך בתחלתה דקמ"ח סע"ב שהוא פנימיות יסוד אבא, ור"פ פקודי דף ר"ך ע"ב פי' שהוא חכמה שבחכמה, ועד"ז פי' ר"פ אמור דפ"ח סע"א כפירושו ר"פ בהעלותך, והנה עוד כ' הרמ"ז פ' תצא סוף דף רע"ו בשם כללי הרח"ו סי' ס"ג שא"א להמשיך אור מפנימיות עתיק עד לע"ל וה"נ א"א להמשיך מפנימית אבא דחשוב כמו פנימיות עתיק עכ"ל א"כ אור הגנוז עד לע"ל דהוא פנימיות יסוד אבא או חכ' שבחכ' י"ל דחשוב כמו פנימיות עתיק וזהו שמאיר בז"א לע"ל, וזהו ששמחה לאיש זה הקב"ה, דהיינו כשנק' איש היינו בהיותו מלובש בע"ס או בז"א במענה פיו יהי אור, שעי"ז מאיר בו לע"ל פנימי' עתיק, וזהו הנמשך ע"י עסק התומ"צ, ולפי שעיקר הגילוי לע"ל ע"כ נא' ישמח לשון עתיד, ומ"מ ישמח ה' כפשוטו קאי על עצמותו ומהותו ב"ה ממש כי הגם שמצד עצמו לא איכפת כלל וכחשכה כאורה אכן הרי כך עלה ברצונו וחפצו הקדוש שיהי' המשכה זו בע"ס ויחוד זה, וכמ"ש בדוכתי טובא בפי' אני הוי', אני עצמותו ומהותו עם שם הוי' שהוא יו"ד חכמה ה' בינה כו' כולא חד, לפי"ז יהי כבוד ה' לעולם זהו גלוי אלקות בעולם ע"ד משה שנתנבא בזה, ובמשה נאמר ופני לא יראו היינו פנימי' אבא, אכן ישמח ה' במעשיו זהו גלוי פנימי' אבא שהוא כמו פנימי' עת"י, אך גילוי זה יהי' בז"א ואפ"ל שיאיר ג"כ בצדיקים כמ"ש והתהלכתי בתוככם, ועיין בנזר שם דס"ב ע"א, וזהו אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך משלי סי' [י"ג], וארז"ל במד"ר פ' בראשית פי"ב דף י"ד ע"ג דקאי על אור שנברא ביום ראשון שגנזו לצדיקים לע"ל וע"ז נאמר ואורח צדיקים כאור נוגה משלי סי' ד', וכיון שראה אור שהוא גנוז לצדיקים שמח שנאמר אור צדיקים ישמח עכ"ל, ועמ"ש מזה סד"ה ועתה ישראל מה [הוי'] שואל מעמך דתקס"ב, ועמ"ש מזה ע"פ בהעלותך את הנרות.
יהי שם י"ל בד"ה אלה פקודי נת' איך ל"ת שהם י"ה גבוהי' ממ"ע ומשם יובן גודל מעלת י"ה, ע"כ כאן אומר שגם ו"ה יהי' י"ה וזהו יהי שם, ואז יהי' מעתה ועד עולם.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-rb92m8kv
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.