והיה* אמונת עתך
עה
אבל בשבת האירו חב"ד כמו שהן בעצמותן וכמשנ"ת בסידור בד"ה השמים מספרים שזהו ההפרש בין מוחין דיניקה ובין מוחין דגדלות, וא"כ פי' ובשלשה כללו זהו המשכת המוחין המבואר בכהאריז"ל דהיינו מוחין דגדלות, ואפשר להעיר מזה לענין יג"מ שהתורה נדרשת בהם ולענין יגמה"ר שהם נגד עש"מ ומה שבשלשה כללו לפמ"ש שהשלשה הם למעלה במדריגה מבחי' העשרה, וזהו שע"י חכמת ודעת ויראת ה' נמשך והי' אמונת עתיך כו' זמן נקט, וכמ"ש בכ"ז בסעי' ד', וזהו ומבני יששכר יודעי בינה לעתים המשכת הבינה שבה מאיר ע"ק וזהו חיי עולם, לעתים הם ז"ת, והיינו ע"י עסק התורה ר"ת יבל עלמא דחירו ע"י חיבור חיי עולם בחיי שעה שהם העתים בסעי' ב'.
וזהו אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת, וכן אברכה את ה' בכל עת בסעי' ה', כי יש כ"ח עיתים הנמשכים מבחי' ב"פ יד ימין ושמאלא, והתורה הוא כח לאכללא בימינא בסעיף ו', ומזה נמשך ג"כ חוסן, חוזק וכח, בחי' תורה ת"ת בריח התיכון מי כמוך חסין י"ה וכן נמשך הכח באדם שיהי' שליט ביצרו וכן חוסן היינו ירושה בנים, וכן ירושה שיורש ז"א חו"ב גילוי המוחין במדות, זהו הכל ע"י חכמת ודעת כו' וישועות אורי וישעי בגדי ישע וכובע ישועה מעייני הישועה, כמ"ש בסעיף ז"ח משם תדרשנו.
י) והקיצור מהפסוק לפירש"י שע"י אמונת עתיך יהי' חוסן ישועות חכמת ודעת, ואמונת עתיך זהו הפרשת תרומות ומעשרות שנק' ושבעה נרותיה עליה, כי נר מצוה ע"ד גבורי כח עושי דברו וכמו בכל מאדך בכל ממונך, ונק' בכל מאדך עושין רצונו של מקום, שלכן פ' והא"ש שלא נאמר בה בכל מאדך נק' אין עושין רצונו של מקום בגמ' רפ"ו דברכות כמ"ש במ"א, וע' בד"ה ושמתי כדכד ספ"ב, איך בכל ממונך גורם לבחי' בכל מאדך ממש, כי וצדקה תרומם ועמ"ש ע"פ וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא וזהו"ע ואור החמה יהי' שבעתיים כו', ועמ"ש ע"פ מי יתנך כאח לי שבלק"ת בשה"ש בענין הצדקה שהיא המשכת דירה בתחתונים וכ"ש הצדקה בבחי' גבורי כח בכל מאדך י"ל כחה כמעלת בע"ת וצדיקים יחד שממשיכים ממקום שאין צד"ג יכולין לעמוד שמשם יומשך הדירה בתחתונים כי מקום שבע"ת עומדים זהו בינה כמ"ש במ"א ע"פ הזהר ויקרא די"ו ע"פ והרי בכל מאדך הוא ג"כ בינה כמ"ש בזהר פ' וארא דכ"ז ע"א ובמק"מ שם, ולכן ע"י אמונת עתיך ממשיך חוסן ישועות שמקורם מע"ק המאיר בהבינה ועוד כי פי' ישועות זהו ע"ד הושיעה ימינך וענני, ושיהי' הושיעה ימינך זהו מבחי' שכולו ימין דלית שמאלא בהאי עתיקא ולכן זהו נמשך ע"י הצדקה, ומה גם הצדקה בבחי' גבורי כח כו' וע' ביאור כי אתה נרי בסופו בענין הצדקה שממשיך בחי' והוי' יגיה חשכי, גם ההפרש בין סתם צדקה ובין הצדקה בבחי' גבורי כח הנ"ל בענין הפרשת תרומות ומעשרות יובן ממ"ש באג"ה סי' יו"ד ע"פ חסדי ה' כי לא תמנו, והיינו ע"ד דאית חסד ואית חסד כו' ובאג"ה סי' י"ב סד"ה והי' מעשה הצדקה שלום בענין ועבודת הצדקה השקט והבטח שבחי' עבודת הצדקה ממשיך מהכתר שמשם נמשך ההשקט והבטח וכמ"ש בזהר נשא דקל"ז סע"א גבי נוה שאנן לעת"י אתמר ודקכ"ח ע"ב בענין מו"ס דשקיט ושכיך כו', וזהו האלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו היינו יששכר עסק התורה בחי' מאתיים חו"ב וע"י המעשה נמשך האלף כתר כו', ובמד"ר בשה"ש סוף שה"ש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-vctvnm91
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.