רט1

מבחי' קדמונו ש"ע היינו מה שאינו בגדר עלמין כלל, וז"ש בקי"ס עד יעבור עמך הוי' עד יעבור עם זו קנית, אשר פי' עד יעבור עמך הוי' היינו למעלה משם הוי' כמבואר במ"א בד"ה האזינו השמים, ומשם נמשך בחי' הקנין של ישראל וזהו עם קנית, והנה להיות המשכה הנ"ל משם הוי' דלעילא לשם הוי' דלתתא זהו ע"י נש"י באתעדל"ת כמבואר לעיל בפי' אשר עשה הוי' במצרים, ובפי' ושמרו דרך הוי', וכמו בתורה קנין אחד, הנה מבואר בד"ה לך לך גבי נובלות חכמה שלמעלה תורה, כי המשכת ח"ע להתלבש בתורה למטה בא ונמשך ע"י אור הכתר דוקא שלמעלה מהחכמה וכ"כ סד"ה משה ידבר, וכדי להיות המשכה זו זהו ע"י גלות מצרים וימררו את חייהם כו', נמצא קנין זה משם הוי' דלעילא בחי' כתר לשם הוי' דאצי' בא ע"י ישראל, וכ"כ סד"ה זכור ושמור בדבור אחד, גבי אך לישראל נמשך שם הוי' זה מבחי' אנכי ממש והיינו דוקא בהתלבשותה בגוף ונה"ב, ועמ"ש מענין פי' קנין בביאור ע"פ ואלה המשפטים גבי כי תקנה עבד עברי דקנין הוא באצילות, משא"כ בריאה יש מאין כו', ואצילות וקנין זה הוא גילוי ההעלם מאא"ס, וענין שמים וארץ קנין א' מבואר לעיל דמצד עצמם הם נבראים מאין ליש ולא קנין אלא שע"י העלאת מ"ן דמלאכים האומרים קדוש כו', ודנש"י ממשיכים בהם היחוד עליון דכימי השמים על הארץ, ויחוד זה צ"ל ההמשכה מאא"ס, גם י"ל שמים וארץ גשמיי' הם בריאה, אבל שמים וארץ דקאמר הברייתא היינו מ"ש השמים כסאי כו' והם זו"נ דאצי' שנק' קנין וע' ברבות בראשית רפ"ו שני דיוסקוסים נאים כו', ולפמש"ש י"ל הקנין הוא מה שנתקנו בעולם התיקון לאחר שבה"כ דעולם התהו, וענין ההפרש בין קנין דאברהם לקנין דישראל עמ"ש בד"ה משה ידבר, שע"י אברהם ההמשכות רק באצי' וע"י נש"י נמשך גם בבי"ע אך שהוא בפנימיות העולמות וע"י בהמ"ק נמשך הגילוי בחיצוני', עמ"ש סד"ה את קרבני לחמי, להמכילתא ד' קנינים י"ל דאיתא קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה הם ש"י עולמות, והנה כתר הוא ב"פ ש"י גימ' תר"ך והיינו ב' הפרצופי' בכתר עתיק וא"א, וע' בלק"ת בחבקוק ובהרמ"ז ר"פ בשלח, וא"כ יש ד"פ קנה, והיינו ד' קנינים הנ"ל, גם י"ל ד' קנינים כנגד ד' אותיות שם הוי' דלעילא, ולפי הברייתא דאבות שהם חמשה היינו נגד קש"י, עמ"ש בד"ה תורה צוה לנו משה איך בתורה יש אירוסין ונשואין כו' והממשיכים בחי' זו הם ישראל שממשיכים ומייחדים תשב"כ לתשבע"פ ע"י בכל מאדך כו', וזהו ענין הקנין דתורה, ועמ"ש בד"ה שה"ש ע"י ההעלאה דכלה שארי נמשך להיות הקב"ה יושב ועוסק בתורה כו' ע"ש, ועמ"ש ג"כ בד"ה ויקהל משה בענין שבת העלאה אח"כ דוקא תורה המשכה, גם הקנין דתורה שתהי' בבחי' הנחמדים מזהב ומפז ע' בהרמ"ז ר"פ קרח, והנה ד' קנינים אלו הן הן ד' שנקראו נחלה כמ"ש במכילתא הובא בילקוט פ' בשלח רמז רי"ג ע"פ בהר נחלתך יבאו ישראל שנק' נחלה כו', וע' בפרש"י בפ' תשא ע"פ וסלחת לעוונינו ולחטאתינו ונחלתנו ועמ"ש מזה ע"פ כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב, תלים צ"ד י"ד, ואפ"ל פי' טובה חכמה עם נחלה ע"ד אל יתהלל החכם בחכמתו כו', כ"א בזאת יתהלל כו', זאת היינו יראת ה' שהיא אוצר להתורה והוא המעשה, וזהו ענין ישראל שנק' נחלה שהוא בחי' כי שרית להיות אתכפייא ואתהפכא ואז נק' נחלה ששורה בו ניצוץ אלקי ואז טובה החכמה שהיא התורה, משא"כ האומר אין לי אלא תורה כו', וע' מענין טובה חכמה עם נחלה בזהר חקת דקפ"ב ע"א ובהרמ"ז שם, ולמעלה טובה

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org