ל

קדוש ומובדל ורק אות הוא בצבא שלו שחיות וקיום כל צבאי צבאות שלמעלה הוא רק מאות א' בלבד כו', ולזאת כלתה נפשם להתכלל במקור החיות, וזהו ענין שהאופנים והחיות מתנשאים ברעש גדול וזהו הנק' רצוא, אך אם רץ לבך שוב לאחד כי הנה ע"י הרצוא נמשך להם גילוי אור א"ס כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח ואזי ע"י הגילוי מתבטלים במציאות ובטילה האהבה והרעש בבחי' שלמעלה מבחי' אהבה כי אהבה הוא עדיין בחי' יש מי שאוהב כנ"ל, אבל בחי' הביטול היינו שאין בו כח עוד להרעיש ולהיות אוהב ומתאוה כו' כשנתגלה לו איך שאינן תופסים מקום כלל עד שיהי' מי שהוא אוהב אלא כלא ממש חשיבי', וזהו ענין בעמדם תרפינה כנפיהן כי מתחלה שמע יחזקאל קול כנפיהם כקול מים רבים שמתנשאים ברעש בבחי' רצוא והרעש נמשך מההשגה וההתבוננות כנ"ל, אך אח"כ כשנמשך להם איזה גלוי שלמעלה מהשגתם תרפינה כנפיהן שאין להם כח עוד להרעיש באהבה כו', אלא הם בבחי' ביטול, וזהו בעמדם שביטול זה נק' עמידה, כי הנה ארז"ל (בסוטה דל"ט) אין עמידה אלא שתיקה, פי' שתיקה זו היינו שתרפינה כנפיהן מהרעש גדול מחמת הביטול שהוא למעלה מעלה מהאהבה ורעש, וכמ"ש אחרי האש קול דממה דקה והוא בחי' שמו"ע, כי בק"ש ואהבת הוא בחי' אש ולכן הק"ש הוא עדיין מיושב שהאהבה היא יש מי שאוהב אבל שמו"ע היא בעמידה ולכן הוא בחשאי כי הוא בבחינת דממה וביטול וזהו ענין שתיקה כמ"ש בחנה וקולה לא ישמע (וזהו שאמר דהע"ה אם לא שויתי ודוממתי שהי' בבחי' ביטול כ"כ עד שהיה כמו בחי' דומם שאין לו כח לדבר כו') רק שמבקשים ברוך אתה [ה'] דהיינו שיהי' גילוי אלקותו ית', וזהו בחי' יונת אלם כו' לשון אלם, ור"ל שאינו בבחי' התפעלות ואהבה, והנה עיקר בחי' ביטול זה נמשך מצד גילוי אור שלמעלה מההשגה, כי מבחי' גלוי אור הנתפס בהשגה נמשך האהבה והרעש גדול, אבל מבחי' גלוי שאינו יכול להתפס בהשגה נמשך דוקא בחי' הביטול, וענין גילוי שלמעלה מההשגה שיהי' נק' בשם גלוי אעפ"י שאינו מושג בשכלו ממש, הוא ע"ד מ"ש בחברי דניאל והאנשים אשר עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ואמרו בגמרא מאחר דלא חזי היינו שלא נמשך הגלוי בחכמתם ובינתם כמו בדניאל שראה את המראה, אלא שהי' הגילוי בבחי' מזלייהו שהוא למעלה מן השכל המושג והוא מקור הנשמה שלמעלה מהחכמה שבה כו', ולכן נמשך ומתפשט מזה החרדה הגדולה גם בשכל ומדות של הנשמה מחמת הגילוי בבחי' מזלייהו, נמצא מבחי' גילוי שלמעלה מהשגה דוקא נמשך הביטול, ולכן דניאל שראה את המראה שהי' יכול לתפוס זה בהשגתו ולא הי' אצלו למעלה מהשגתו לא נפלה עליו חרדה כ"כ כמו אצל האנשים אשר עמו שהי' אצלם למעלה מהשגה רק בבחי' מזלייהו וכמ"ש כ"ז במ"א באריכות, וזהו ג"כ ענין עמוד בין ג"ע תחתון לעליון שהוא בחי' ממוצע דפי' עמוד מלשון עמידה ושתיקה שנתבטל מהשגתו הראשונה, וכענין והאיש משתאה לה מחריש כו' והוא בחי' אין כמ"ש במ"א), וזהו ענין בחי' כתר שבנפש שהוא לשון שתיקה וביטול והיינו אין וגם כתר לשון סובב, כי ביטול וחרדה זה נמשך מבחי' מזלייהו חזי שהוא גילוי בבחי' מקיף כנ"ל, נמצא ב' הפירושים דכתר עולים בקנה א'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org