מ"ד ומ"ן העליונים שהוא בחי' יחוד דזו"נ דאצי' שמזה נולדות הנשמות מאין ליש כידוע בענין אור זרוע לצ"ע כו' שהוא בחי' מ"ד דז"א ונמשך במל' שנק' אוצר שכל הנשמות מתעכבים שם בבחי' עיבור ט"ח (וכמו בנשמת אליהו שנתעכב בעיבור דמל' י"ב חדשים ועכ"א חי ה' אשר עמדתי לפניו שנתעכב שם דאשתהי אשתהי כו' ע"כ הי' בו גם בגופו בחי' הביטול מיש לאין כמו מלאך ממש וכמו חנוך וכה"ג). והרי מובן מכל הנ"ל דעיקר כח המוליד הוא מבחי' המ"ד מן הברור שבו כו' ומ"ן מתברר מן המ"ד כו' ואין בכח המ"ן לזרוע זרעה להוליד כ"א ע"י המשכת המ"ד דווקא כנ"ל. וכך יובן ג"כ בענין ב' מדריגות דאו"י ואו"ח שהן אברהם ויצחק הנ"ל דבחי' או"י דחסדים דאברהם שנק' אבר מ"ה דחכ' הוא בבחי' המשכות מ"ד דדכורא שהוא עיקר המוליד כנ"ל ובחי' הגבורה דאו"ח דיצחק הוא בבחי' העלאת מ"ן דנוק' שעולה מלמטה למע' לקבל המ"ד כמו אשה כי תזריע כו'. דהיינו כנ"ל בענין מ"ח שיצאו מירושלים ממטה למע' כו'. (וכנ"ל בענין חפירות בארות דאברהם שהן בחי' מ"ע דחסדים ובארות דיצחק הוא בחי' העלאת דמ"ת כמ"ש ויצחק בא מבא באר כו'. וזהו באר חפרוה שרים כו') וכענין כל הנ"ל ביחוד דמ"ד ומ"ן יובן ג"כ יחוד העליון יותר שהוא או"א דאצי' וכך הוא עד רום המעלו' בבחי' מ"ה וב"ן (שהוא או"י ואו"ח דחו"ג בכללות הכל כידוע). והנה עד"מ הנ"ל שאין בכח האשה להזריע זרע שראוי לתולד' כ"א ע"י מ"ד דדכור' שנמשך במ"ן כו' יובן בענין העלאת מ"ן דיצחק בבחי' או"ח אינו מוליד כ"א ע"י בחי' המשכת דבחי' חסדים דמ"ד שהוא בחי' חסד דאברהם ששרשו בבחי' מ"ה דחכ' שנק' אור אבא שמשם מקור המשכת מ"ד כמשל הטפה רוחני' שבמוח האב כידוע (עד"מ הנ"ל שזרע האשה בלא זכר אינו כלום כ"א ע"י התעוררות כח התשוקה שבה מכח חימום הזכר דווקא כו'). וזהו הנק' כח המעלה מ"ן כו' והוא כמו ענין הנ"ל בב"ק שמכריז בכל יום שובו בנים שובבים לעורר את האה' והתשוקה להעלות מ"ן בתשובה ואה' דרשפי אש דבחי' גבורות דאו"ח (דאשדא מיין כנ"ל). וז"ש שמאלו תחת לראשי כו'. וזש"א ואלה תולדות יצחק בן אברהם כו'. פי' אלה התולד' של יצחק שהוא בא בבחי' העלאת מ"ן (כמו בתשובה ומע"ט ביראה ופחד בביטול היש לאין דאו"ח הנ"ל) אין לו כח תולדה מצ"ע כנ"ל בענין אשה כי תזריע כו' לפי שאין ערוך כלל בין הנברא עם הבורא כידוע ולזאת אין בכח הנבראים בעולמו' בע"ג להעלות מ"ן בבחי' או"ח בביטול היש לאין כמלאכ' ונשמות שבבי"ע אלא רק מצד בחי' המשכה דחסדים דאו"י דאברהם הבא מלמע' למטה ליתן כח להעלות מ"ן כנ"ל וזש"א אלה תולדות דיצחק היינו לפי שהוא בן אברהם דווקא לפי שהוא ע"י המשכה דמ"ה דאברהם ולא מצ"ע כנ"ל וד"ל. וזהו שמפרש דבריו אח"כ באמרו אברהם הוליד את יצחק ולא שכפל הענין שלא לצורך כי מתחלה אמר בבחי' כח דחסד דאברהם המע' מ"ן כנ"ל ואח"כ מדבר בהמשכה דמ"ד ממש במ"ן להוליד נשמות ממש כנ"ל. ועז"א אברהם הוליד פי' הוליד לשון פועל יוצא שממשיך כח התולדה בבחי' מ"ן דיצחק כנ"ל בענין אשה כי תזריע וילדה זכר דמה שתזריע ותלד בא מכח
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור