שמגיע למעלה הרבה ממשכנות הרועים הנ"ל והוא מטעם ששרש המזלות אחר הבירור שלהם עולה בבחינת ס"ג דתהו ושרש הכלים דמשכנות הרועים הוא בבחינת מ"ה דתיקון וידוע דבחינת ב"ן לאחר הבירור עולה בבחינת ס"ג שלמעלה מבחי' מ"ה כי מה שעל ידי המצות מתבררים בירורי נוגה הוא עליון יותר מבירורים דרועים הנ"ל מטעם שהמצות נתלבשו בענינים גשמיים ששרשם בתהו שקדם לתיקון ועל כן אמר צאי לך בעקבי הצאן העליון דוקא כאשר יורדים למטה במזלות שנק' גדיותיך שמקבלים מעקבי הצאן ושם רעי על משכנות הרועים כו' וד"ל:
(ב) ואחר כל זה יובן מה שאמרו בני לבן מכל אשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה שזהו מה שכתוב לכבודי בראתיו כו'. דהנה מבואר למעלה על מה שכתוב ויהי לו צאן רבות דבחינת צאן הן האורות העליונים שבהעלם עצמות המאציל בהיות בחינת התגברות עוז התענוג ושעשועים בעצמות וירבה התענוג ביותר שאז יוצא בחינת מותרי שפע התענוג ויציאה זו למעלה מגדר ההשתלשלות והדרגה כו' כמו פרט ועוללות כו' שמפני זה ירדו ונפלו למטה שזהו ענין שרש התהוות הנשמות דבי"ע רק שעל ידי יעקב נעשו בבחינת התיקון דפרצוף אדם באצילות ועל כן נאמר בו ויפרוץ האיש מאד מאד באמצעות היחודים עליונים ומופלגים שעשה במקלות וכה"ג (וכמו שרואים בחוש בעצם מהות של הניצוץ שיש בו עוז התענוג להתענג על ה' עד כלותה ממש כמו כלתה נפשי וכן בהעלאת התשובה בבחינת אור חוזר לקדמותו ממש רק שנתחלק אור זה הפשוט שנלקח מעצמות התענוג הפשוט בסיבת כח התגברות התענוג (שיש כח בנובלות זה מעצמות כח התענוג ממש מאחר שיצא בבחינת נובלות כמו שכתוב במ"א בענין נובלות חכמה שלמעלה תורה) וזה שכתוב בנשמות ישראל לעתיד לבוא אז תעבורנה הצאן על ידי מונה שיחזרו להתכלל במקום על ידי מונה כנ"ל) וריבוי התחלקות זו הוא בבחינת התיקון דבחינת אדם כו' וזהו שכל בחינת כבוד העליון שבעצמות ממש עשה יעקב מכל אשר לאבינו שהוא בחינת לובן העליון והוא ריבוי התחלקות דנשמות ועולמות דבריאה יצירה עשיה שע"ז אמר לכבודי ממש כו' וד"ל. (ואין כבוד אלא תורה שהן התורה ומצות שבאו בבחינת התיקון דשם מ"ה דחכמה בריבוי התכללות מכל ההפכים עד אין שיעור וכמו שכתוב ויקם עדות ביעקב דוקא ותורה שם כו'). וזהו לכבודי בראתיו כו' שמפני טעם זה שיתגלה בחינת כבודי ממש היה בחינת יציאת האורות שנבקעו מצד ריבוי העונג בעצמות וכמו שכתוב ואהי' אצלו אמון שעשועים כו' (ואע"פ שגם רחל בחינת המל' היתה רועה לצאן אביה לא נפרץ לרוב כלל רק על ידי יעקב דוקא לפי שהוא בחינת דכר שהוא בבחינת שם מ"ה מלגאו כו' דשרשו בעצמות א"ס ממש שלפני התהו והתיקון וכמו שכתוב ביעקב איש חלק חלק ה' ממש שלפני הצמצום כו'):
(ג) והנה יש להבין מה שכתוב צאן רבות לשון רבות מהו ושפחות ועבדים הזכיר אחר צאן ובכאן בפרשה זאת כאשר שלח מלאכים אל עשו הודיע שיש לו שור וחמור
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור