נסקר הכל באותיות מח' חכמתו ית' בסקירה א' ממש שזהו בהכרח שנתפס במחשבה זו הכללית כי הרי ממנו הכל נמצאו ואין לך דבר חוץ מעצמו ית' כמ"ש כי ממך הכל כו' ועמך מקור כל החיים העליונים והתחתונים רק שנמשך ממנו אחר הצמצום הראשון שנק' מקו"פ וחלל כו' שנתעלם תחלה אור העצמות ונשאר רק רושם הארה בעלמא דקו"ח כו' שאל"כ היה הכל בבחי' א"ס ממש כידוע. וא"כ לפ"ז מוכרח לומר דמה שצופה ומביט לכללות הכל בסקירה אחת זהו כמו עד"מ באדם למטה שבידיעת עצמו שצופה במחשבה על כל עצמות שלו מראשו לרגלו נסקר אצלו בסקירה אחת בבת אחת מבלי קדימה לאחד על זולתו שלא בסדר והדרגה מראשו לרגלו או מתחלת רצונו לסוף מעשה אלא הכל כאחד והוא מה שיש בכח הנפש להרגיש א"ע הרגשה כללית מכללות חיות הנפש בגוף מראש לרגל בסקירה אחת כו'. וכך יובן למעלה מעלה שבידיעת עצמו ית' יודע ומביט כללות כל ההשתלשלות דאבי"ע מריש כל דרגין שלפני האצי' עד סוף הכל כולו נסקר בסקירה אחת ממש מבלי קדימה מראש לסוף כלל אלא ראש וסוף כאחד (וזהו ברוך שאמר במחשבה אחת (בבחי' מקיף כללי כמח' עיגולי' שתופסת בכללי' בסקירה אחת) והיה העולם בכללו') (וכמו בכל ר"ה שמתחדש חידוש כללי ממקור תחלת הרצון שבמחשבה הא' כו' אומר זה היום תחלת מעשיך שכולל הכל זכרון ליום ראשון שהוא בחי' מחשבה הכללית הנ"ל וע"כ אומר כל היצור לא נכחד כו' מי לא נפקד כו' שכולם עולים במחשבה הכללית וז"ש אתה זוכר כו' ופוקד כל יצורי קדם שעלו במחשבה הקדומה ואין פרט נבדל מן הכלל מאחר שממנו יצא בגילוי והתחלקות לבד כו'). אך הנה לפי זה בהכרח לומר שהוא ית' נתפס במח' כללית זאת אחר שזהו כמו ענין ידיעת עצמו באדם שנתפס בהרגשה זו הכללית כו' ובאמת הרי אמר אנת הוא עילאה כו' סדכ"ס למתב"כ דמשמע אפי' מח' הכללית אינה תופס מקום בעצמות כלל כי כלא חשיב ממש ואע"ג דתפיס בכ"ע למדתב"כ וכמאמר הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כלל אפי' מח' הכללית הנ"ל והשכל מחייב כך מאחר שגם מחשבה זו בגדר שפע באה בדרך כלל עכ"פ שהוא כללות ההשתלשלות שיש לו ראש וסוף עכ"פ והוא עצמו ית' מובדל ומרומם לבדו כו' למעלה מבחי' ראש וסוף שאין לו תחלה ואין לו תכלה כו' כידוע וא"כ מה שמתצמצם המחשבה כללית להיות צופה ומביט לכל הדורות כו' ודאי שאינו נתפס בזה כלל וכלל שלא כמשל בידיעת עצמו הנ"ל לפי שאין ערך כלל בין ידיעה שיודע לכל ההשתלשלות לידיעת עצמו ממש שהוא בבחי' א"ס ממש ומה שנמשך מאתו הכל אינו רק ע"י צמצום אור העצמות לגמרי כנ"ל וד"ל:
(ו) והנה ראיה ברורה לזה הוא ממה שמצינו במ"ש מי כהוי' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ כו' וכן אמר משמים הביט ה' ראה את כל בני האדם ממכון שבתו השגיח על כל יושבי הארץ היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם שהרי יש כאן שני הפכים בנושא אחד ממש דאם מגביהי לשבת למעלה מעלה בבחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור