וכלל רק כמו שהוא כך ישאר לעולם בלי תוס' כו' וא"כ איך יהי' להיפך שסיבת הצמיחה תבא מן הדומם שהוא בהעדר ההתפשטות וצמיחה שזהו עיקר ההפרש בין הצומח והדומם ואיך יבא דבר מהיפוכו כו' ועליון יקבל מתחתון עילה מעלול כו' (כי ידוע דסיבת התהוות מהות הדומם בא מחמת הסתלקות וצמצום דחי וצומח עד שלא נשאר רק בחי' הדומם) ואם נאמר שיש בדומם מכח הצומח שהרי מקרא מפורש הכל היה מן העפר כו' זהו עצמו פלא גדול איך הכל היה מן העפר שזהו נגד ההשתל' דדצח"מ וארמ"ע כו' ומאין יש כח בעפר הדומם ליתן שפע יניקה לאילן הצומח שיגדל ממנה ומכחה דוקא שהרי גזרו אומר במשנה בירך על פירות האילן בפה"א יצא משום דמארעא קא רבי כו' וכן כתיב ארץ ממנה יצא לחם כו' וכידוע דגם האדם מן האדמה נוצר ונעשה וגם אדם שנולד מזיווג זו"נ גשמי' גידולו מן הארץ דוקא כמו שאמרו ארץ מגדלת חכמים שזהו מן ד' נהרות שיוצאים מעדן הארץ כמ"ש במ"א באריכות. אך הנה הענין הוא משום דמה שבא הדומם לבסוף בסדר ההשתלשלות מזה מוכרח שבשרש שלפני ההשתל' היה ראשון כנ"ל ע"כ גם בהיותו למטה מכולם בסדר השתלשלות יש בו כח ליתן שפע יניקה לצומח שלמעלה הימנו מפני שבאמת למעלה הוא מן הצומח בשרשו למעלה ושם הוא בחי' מקור לצומח כו' וד"ל. ואמנם היא גופא י"ל איך יוכל להיות הדומם למעלה מן הצומח בשרשו כנ"ל וגם אם בשרש הוא למעלה מהצומח הרי למטה הוא בא אחרון שהוא בהעדר ההתפשטות והצמיחה כנ"ל. והנה להבין זה יש להקדים עוד ענין נפלא שאנו מוצאים בדומם למעלה מצומח וחי ומדבר והוא אשר הכל היה מן העפר בבחי' התחדשות גמורה הנק' חידוש יש מאין ולא יש מיש כידוע ומבואר במ"א שביסוד המים והרוח ואש לא יוליד חדש ממש רק בעפר יוליד התהוות חדשה לאין שיעור והכל הי' מן העפר היינו כל חלקי דצח"מ מתהווים מן העפר בהתחדשות מאין ליש דוקא כו' וז"ש תוצא הארץ תדשא הארץ דארץ אפיקת תולדין כו' ואמנם הנה כ"ז הוא רק מטעם אחד הנ"ל בארץ בענין ארץ קדמה דסוף מעשה דוקא עלה כו' ע"כ נמצא בארץ סוף הכל מכח העצמות שקדם להכל ולכך יש בכחה להוות הכל מאין ליש בלי שיעור כמ"ש במ"א. אך עדיין אין זה מובן דסוף מעשה הנ"ל הוא העולה מסומ"ע ולא מעצם שהוא הדומם דעפר ואיך העפר בעצמו יתן יניקה ושפע לצומח וחי כו' (ואם מפני שנעוץ תחב"ס וסוב"ת אבל לא למעלה מתחלתן ותחלה הוא בחי' הכתר שנק' אין כידוע בענין החכ' מאין כו' א"כ זהו בא בבחי' התפשטות עכ"פ מאין והדומם כמו שהוא למטה הוא היפך ההתפשטות כו'). והנה יש להקדים לזה במהות ענין הדומם בהיות ידוע שבדומם יש מבחי' הצומח ונק' צומח שבדומם כמו ההר כו' ומפני שיש בחי' צומח בדומם מזה בא סיבת הצמיחה מן העפר וכך יש בחי' חי ומדבר בהעלם בדומם העפר ולזה ארץ מגדלת חכמים כו' ואמנם הגם שבכ"א מחלקי דצח"מ כלול מהכל כי גם בצומח יש מכולם וכן בחי ובמדבר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור