והענין הוא דבחי' יוסף למעלה הוא בחי' תוספת אור ותענוג העליון למעלה במה שעושים רצונו ית' להיות לו דירה בתחתונים ומכון לשבתו ית' בריבוי כלים דהיינו שלא יעסוק בתומ"צ רק להיות נח"ר ליוצרו להיות לו דירה בתחתונים והשראה למטה ולא בשביל עצמו להמשיך גילוי אור בנפשו לתקנה או להתענג גם הוא אלא מכוון להמשיך האורות בכלים שהן אותיות התו' רק להוסיף אור ותענוג העליון וזהו בחי' יוסף פי' יוסיף תענוג ונח"ר למעלה עד אין שיעור והוא למעלה גם מתענוג ושעשועים שהי' לו בתורה קודם שנברא העולם וד"ל. וזהו ולא זכר שר המשקים את יוסף העליון שהוא להרבות תענוג ושעשועים ונחת רוח למעלה בעצמות השעשועים שנק' שעשועי המלך בעצמותו להוסיף אור התענוג העצמי בחכ' דתו' ע"כ אמר מיד ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם. ופי' שנתיים ימים הן ב' אלפים שנה שקדמה התו' לעולם וכמ"ש ואהי' אצלו אמון שעשועים יום יום ב' ימים אלה הרי הן נחשבים ב' אלפים שנה כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול וע"כ אמר שנתיים ימים דמיום שלפניו ממש נעשה שנה הרי הן שנתיים ימים ומשנה נתחלק לאלף שנה והענין הוא שמרמז שבחי' האור והתענוג והשעשועים העליונים שבתו"מ שקדמה היה לה גבול וקצבה בשנתיים ימים הנ"ל שקדמה לעולם לפי שלא זכר שר המשקים דחכ' דתו' את בחי' יוסף העליון הנ"ל וישכחהו שמחמת זה לא ניתוסף אור התענוג מעצמות השעשועי' בתו' כלל רק כפי המדה שהי' לה כמ"ש ואהי' אצלו שעשועים כו'. וזהו ויהי מקץ שנתיים ימים לאחר שכלה גבול ומדה שנתיים ימים הנ"ל מצד שלא נתרבה בה התענוג מן העצמות לפי שעיקר הכוונה היה צריך להיות שיהי' לו דירה בתחתונים בתו' שלמטה מאחר שמצד עצמו ית' נק' חכים ולא בחכ' ידיעא מבין ולא בבינה ידיעא שזהו קנה חכ' קנה בינה דתושב"כ ותושבע"פ ואין הכוונה לעשות תענוג ונחת רוח למע' שהוא לגנוז האור בכלי דוקא אלא כוונתו רק להאיר נפשו כו' הרי ממילא נעשה הסתלקות האור דתענוג העליון ולא יאיר יותר מכפי המדה כנ"ל. וזהו ויהי מקץ שנתיים ימים דתו' הנ"ל והנה פרעה העליון בבחי' הקדושה הנ"ל חולם שזהו ענין גלות השכינה בע"ש דק"נ שהוא בחי' שינה כמ"ש אני ישינה בגלותא כו' וכמו בשוב ה' היינו כחולמים כו' דהיינו שגם בחי' גילוי אלקות בנשמות בתפלה אינו אלא בבחי' חולם כמ"ש בנביאים שנאמר במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו וע"ד דוגמא מהתגלות האור האלקי' בתפלה וגם בצ"ג עתה אינו אלא בבחי' חולם כמו וביד הנביאים אדמה כו' וכך לפי"ע בכלל נש"י אין האור אלקי בתפלה וגם בחכ' דתו' רק בבחי' דמיון כחולם חלום והוא התלבשות החכ' בתו' במדות שנק' ז' פרות הטובות שעולין מן היאור דחכ' מיד עולות אחריהן ז' פרות הרעות שהוא ענין מ"ט פנים טהור כו' לפי שהתו' באה בעה"ד טו"ר וגם בענין התפלה שהוא בחי' ב"ן את זה לעו"ז כו'. וז' פרות הרעות בולעות הטובות לפי שבהסתלקות האור בבחי' חולם אז ע"ש דנוגה גוברים על הז' מדות דקדושה ובולעים אותן ומראיהן רע כאשר בתחלה שלא נהפך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור