דבחי' התיקון וזהו מ"ש בזוהר דהוי בני עלמין ולא אתקיימו עד דאתבריאו בבחי' אדם שהוא שם מ"ה דתיקון כידוע. וביאור הענין הנה כתיב מה רבו מעשיך ה' כולם בחכ' עשית כו' דמשמע שבחי' החכ' הוא מקור התהוות העולמות בגילוי גמור מאחר שנופל בזה לשון עשי' ממש כמ"ש כולם בחכ' עשית והנה לכאורה סותר לזה מ"ש מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך דמשמע שבחי' המח' שהוא בבחי' החכ' ומח' שבראש הוא בעומק והעלם גדול בכל אשר עשה בחכ' כמ"ש מאד עמקו מחשבותיך כו' ועוד י"ל מ"ש כאן מה רבו מעשיך שזהו ענין ריבוי החלקים כמו ריבוי התחלקות דד"י ארמ"ע ודצח"מ וכמו"כ במלאכי' העליוני' בד' חיות כו' ומה גדלו משמע בבחי' התפשטות וגדולה בעצם כו'. אך הנה מבואר למעלה בפי' רבות עשית כו' שהוצרך להיות כמה ירידות וצמצומים מעילה לעלול עד שנתהוו בעשי' גשמי' מרוחני' לגשמי' כו' והנה הענין הוא דבאמת הרי אין ערוך כלל וכלל למהות נברא בע"ג לבורא בלתי בע"ג וכן בחי' נאצל לגבי המאציל כנ"ל וכדי שיהי' השתלשלות בירידה גדולה כ"כ מגבוה גבוה ונעלם מאד שהוא עצמו' א"ס עד שיהי' בחי' ומדריגות שלמטה מאד שנק' אור נאצל אור נברא הוצרך להיות ביניהם ריבוי רבבות השתלשלות עו"ע שהן נק' עולמות הנעלמים בכמה מיני מדריגות שונות זו למטה מזו בריבוי מיני צמצומים הכל לא נתקיימו במציאות כי עלו ונסתלקו במקורם הראשון עד שנתהוו מציאות אור הנאצל בקיום בכלי המגביל באופן שלא נתבטל ממציאותו במקורו הראשון וכן מאצילו' לבריאה עד שנתהוו בריאה בע"ג בעונג נברא בג"ע לנשמות בע"ג שהוא מחודש בע"ג שאין ערוך כלל לעונג דאצילות והוצרך להיות כמה ירידות המדריגות מעילה לעילה והכל בבחי' האצילות במיני צמצומי' רבים וכמו ת' עלמין דכסופין והכל לא נתקיים כי נכללו במקורם באצי' שכל אור נמשך לשרשו כניצוץ לשלהבת וכמ"ש כי עמך מקור חיים מקור כל התענוגי' העליוני' כו' עד שנתהוו' העונג המוגבל בבחי' העשי' גשמי' לפ"ע הגבלת כלי הנשמות כמו ויטע ה' גן בעדן כו' וכן מגעה"ע לגעה"ת שהוא מוגבל יותר (וכמו מעונג שבשכל לעונג שבמדות שהוא ירידת המדריג' ביותר) ומגעה"ת למלאכי' דעשי' עד הגלגלי' שהוצרך להיות השתלשלות רבות מעילה לעילה בריבוי הצמצומי' מאד להיות ביניהם כמה עולמות שהן הכל בבחי' הרוחני' האלקי' דמל' דעשי' עד שנתהוו גלגל הגשמי בחו"צ וכן מן הגלגלי' לארץ שהארץ הוא רק כמו גרגיר חרדל לבד לגבי הרקיע והמזלות הרוחני' שברקיע משפיעי' כולם לארץ לגדל כל צומח כידוע ובאמת רחוק מאד ערך גשמי' הארץ לגבי הרוחני' דמזלות הסובבי' עליהם מרחוק והבדל רב מאד כמ"ש כגבוה שמי' כו' דשמי' לרום כו' (וכמאמ' מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה שמרמז בזה שנצרך להיות הילוך השפע הרוחני מרקיע לארץ כערך מהלך ת"ק שנה בהילוך גשמי בארץ כו') והולך צמצום השפע ממזלות שברקיע בהילוך קווים אלכסונים ובאים בירידות וצמצומי' במדריגות רבות עד שנמשך למטה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור