העליון ובשבת יצא סוד ה' שבתו"מ לגילוי כמו בחי' אה"ר בתענוגים כו' והענין הוא כידוע במ"ש וירא את האור כי טוב כי טוב לגנוז האור בכלי ופי' האור היינו אור פנימי' העונג העליון דאה"ר בתענוגים שמזה יומשך ממילא נקודת הרצון דהאה"ר הנ"ל לגנזו לאור זה בתורה דוקא שבה מוסתר וגנוז פנימי' טוב טעם ותענוג העליון הנעלם שנק' טעמי תורה ואמנם כאשר קורא בתורה בדיבור בפה דוקא אזי מעורר למעלה גילוי רצה"ע שבתורה שרצה"ע זה שיש בתענוג הנעלם הוא מקור לגילוי אה"ר ברצון הנ"ל מאה"ר בתענוגים שז"ש פותח את ידיך ומשביע כו' לפי שבחי' פנימי' רצה"ע שמזכיר בדיבור בתורה הוא שרש להמשכות רצון דאה"ר הנ"ל וע"כ ע"י לימוד התורה בדיבור שמזכיר את רצון העליון בדיבור דוקא הרי הוא ממשיך ומביא מן ההעלם דאה"ר בתענוגים להיות גילוי רצה"ע להשביע לכל חי מרצון זה שהוא אה"ר הנ"ל שלמע' מבחי' סו"מ כנ"ל וזהו שבשבת א' חכלילי עינים מיינה ש"ת שיוצא הסוד דאה"ר לגילוי דהיינו מה שהי' גנוז ונעלם בתורה בכל ימות החול בעסק התורה בדיבור הוא שיוצא לגילוי בשבת שזהו אמיתית ענין פתיחה דיודין להשביע לכח רצון דאה"ר הנ"ל וד"ל. ובזה יובן משארז"ל שעיקר השאלה ששואלין למע' היא על קביעת עתים לתורה אם קבעת עתים לתורה ולמה אין שואלין על תפלה וכה"ג אך מטעם הנ"ל יובן בהיות שהאור העליון דאהבה רבה בתענוגים נגנז בתורה דוקא וע"י התורה נמשך אה' דכל נפשך ובכל מאודך כו' ע"כ עיקר השאלה על קביעות עתים לתורה שממילא נכלל בזה ב' אה' הנ"ל שהו' אמיתית ההתקשרות הנשמ' האלהי' במקור חוצבו בג"ע והוא שמכריזין בג"ע אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כו' וד"ל. וזהו פשט הדברים בפ' ק"ש באמרו ואהבת את הוי' כו' ואח"כ והיו הדברים האלה אשר אנכי כו' דמשמע פשט הדברים דוהיו הדברים האלה כו' האלה ממש דסמיך לי' שהן ג' אה' דכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך שיהיו הדברים האלה על לבבך שהן הדברים אשר אנכי מצוך היום ואח"ז אמר ושננתם לבניך ודברת בם דזה מדבר במצות ת"ת ולא בג' אה' הנ"ל ומסיים במה שלא פתח ואין לדברים אלה חיבור מרישא לסיפא אלא צ"ל דהכל שרש וענין א' הוא מטעם הנ"ל דאה"ר הנ"ל נגנז בתורה עכ"א והי' הדברים האלה אשר אנכי מצווך שהוא לאה' את ה' בכל נפשך ובכל מאודך על לבבך בלימוד התורה דוקא והוא מ"ש ושננתם כו' שמדבר במצות ת"ת כלומר ע"י עסק התורה דודברת בם יבאו לך האה' הנ"ל והי' הדברים האלה על לבבך תמיד כמו עסק התורה שהיא מצוה תמידי' גם בלכתך בדרך ובשכבך כו' לפי ששרש התורה הוא מלמע' מן ההשתלשלות דזמן יום ולילה גם למע' מעה"ד כו' ע"כ לא יחשיך אורה כלל ותאיר גם בעסקו בעסקיו בלכתו בדרך כמו בשבתו בביתו ע"כ מצות ת"ת תמידית דוקא כמו"כ הוא בחי' אה"ר הנ"ל שגם בעסקו בעסקיו ובלכתו בדרך לא תחשך אור אה"ר זו להיות בבחי' עצמי' כנ"ל (משא"כ בחי' אה"ע הנ"ל) וע"כ גנוזה בתורה דוקא משום דהכל אחד ממש (וכנ"ל בענין ג' קשרין דבחי' סתים דנש"י מתקשראין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור