הגס ביותר דוקא שבשפלות וגסות הכלי ביותר שם יוכל להתלבש המקיף יותר כידוע בענין עומק השכל שאינו יכול לבא בדיבור וגם במחשבה ויכול להתלבש במשלים וחידות דוקא מפני שכל העליון ביותר שלא יכילנו הכלי יתלבש למטה בלבוש גס התחתון ביותר שזהו הכלל שכל מדריגה גבוה ביותר לא יוכל לבא בהתלבשות רק בדבר השפל ביותר ולא למעלה ברוחנית ודקות וכו'. וראיה ממה שאנו מוצאים באריה שהוא להימין במרכבה כשירד למטה הוא מן החיות הטמאות. והשור הוא מבהמות הטהורות כו' (כמ"ש בספר אוה"ח) ולכאורה כפלא יחשב איך יהיה חיה טמאה במרכבה עליונה וכן פני נשר כו' אלא הענין הוא דאדרבה משום דשרש האריה הוא למעלה במרכבה במדריגה גבוה מאד דבחינת גבורה עילא' אשר מפני זה בירידתו למטה דוקא א"א לבוא בכלים דקדושה מפני תוקף התגברות אורו. וכמו שנראה גבורות האריה למטה ע"כ לא יכילנו כלי בקדושה אלא יורד למטה בשבה"כ להיות מחיות הטמאות שהן גקה"ט לגמרי שנפלו למטה ביותר מצד עוצם הירידה והנפילה ופיזור דכלים דתהו שם יכול האריה להתלבש בכלים ולא למעלה מהם בבהמות וחיות דקדוש' (רק אחר תשלום הבירורים דרפ"ח כו' נאמר ואריה כבקר יאכל תבן ולא יהיה טורף ומזיק כלל כמ"ש במ"א וד"ל):
(ב) ואחר הקדמה זו יובן ג"כ בדרך כלל בשרש יעקב ועשו למעלה דהיינו כמו שהיה קודם השבירה בכלים דתוהו וכמו שיהי' לע"ל אחר תשלום הבירורים דרפ"ח כו' שיהי' עשו אחיו של יעקב כמ"ש אז אהפוך כו'. דהנה מבואר למעלה בב' מיני השתלשלות דמקיף ופנימי שנק' עגולים ויושר והוא בחינת התהו והתיקון (ושרשם למעלה בצמצום הראשון שנק' מקו"פ וחלל כו' שרש לבחינת התהו. ובחינת הקו"ח שאחר הצמצום היא שרש לבחינת התיקון דיושר כמשי"ת) וכך הוא ענין שרש יעקב ועשו (דישראל ואוה"ע עלו במח' אלא שישראל עלה במח' הפנימית שמאיר בקו"ח שאחר הצמצום כו' ואוה"ע ברשימו דמקו"פ כו') דשרש עשו הוא למעלה בבחינת מקיפים דתהו שא"א להם להתלבש בכלים מריבוי ותוקף האור שלא יכילנו הכלי כלל כנ"ל. והן ענין ז' מלכין קדמאין שמלכו בארץ אדום הוא עשו איש שעיר כו'. ואח"כ מלך מלך לבנ"י שהוא בחינת התיקון. וז"ש בכל אחד מהן וימלוך וימת שהיה בהן מיתה ונפילה כמ"ש בזהר דכל מאן דנפיל מדרגי' נק' מיתה שזהו ענין הנפילה ושבה"כ דתהו כנ"ל שהוא פיזור ופירור האותיות בירידות וצמצומים רבים עד שירדו למטה מאד להיות התהוות היכלות דק"נ והן ארבע מאות איש דעשו למטה שנק' לבוש שק. וכמ"ש ושק אשים כסותם כו' (כמ"ש במ"א). והוא עשו הגשמי שר של רציחה שאמר לו על חרבך תחי' כו' בחי' גבורות קשות דק"נ שנק' אדום. ואמנם שרשו למעלה הי' בחי' אורות תקיפים וחזקים מקיפים דתהו שלפני בחינת התיקון. וע"כ היה עשו הבכור בתולדה כמ"ש ויצא הראשון אדמוני כו' כמו שהוא למעלה דז' מלכין קדמו למלך ישראל (וכמאמר כברייתו של עולם ברישא חשוכא שהוא בחינת ההעלם וצמצום דחשך סתרו כנ"ל. והדר נהורא דבחינת גילוי אור דתיקון
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור