לצדיקייא כו' וד"ל ולמעלה היינו בחינת מקיף העליון שבג"ר דעתיק יומין שנקרא עתיקא סתימאה שעובר למעלה גם מבחי' מקיף דתענוג דחכמה סתימאה דעתיק וא"א שמקיף לכל ההשתלשלות וכידוע דבחינת עתיק ממוצע בין העצמות דאין סוף לנאצלים כו' ובחינת מקיף העליון שבו שהוא בחינת תענוג הנעלם יש בו מעצמות שעשועי המלך שבעצמות אין סוף והוא שיאיר במשיח ועיקר הגילוי הוא בעולם הבא שנק' עדן סתימא' כו' וד"ל (ובכל שבת מאיר מעין עוה"ב זה והוא שאמר מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת כו' וכן בגן עדן מדי שבת וחדש עולים הנשמות להשתחוות לפני ה' בבחינת עדן הנ"ל כו'). והנה מה שנתן אברהם לעפרון החתי ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר שהן בחינת ההארות דת' עלמין דכסופין הנ"ל נתינה זאת לעפרון היה בדרך ירידה עצומה שירדו למטה מטה בבחינת הבירורים כדי להוציאם אח"כ בתוספת מרובה על העיקר כאדם שזורע קב להוציא כמה כורין כו' והוא לעתיד לבוא בעוה"ב שעתידין להתעלות מן הבירורים דנוגה דבי"ע שזהו בחינת עפרון כו' לשרשם הראשון בעצמות התענוג הפשוט הנ"ל בתוספת ברכה מרובה מאד עד שיהיה גילוי ת' עלמין דכסופין לכל צדיק ונחלקו לת' אלף עלמין כו' והוא שכר התורה ומצות לעוה"ב כנ"ל וד"ל. אך אין זה כי אם לאחר תשלום הבירורים דרפ"ח כו' שעל ידי תורה ומצות ותשובה אמיתית שיבורר הרע בתכלית ויהפך גם חשך דקליפת נוגה לאור שמזה דוקא יבא יתרון האור בתענוג הנעלם הפשוט הנ"ל שיבא לידי גילוי במורגש כו' כידוע (וכמ"ש במ"א בפי' ראה ריח בני כריח שדה כו') אך ביני לביני עד שיושלם הבירור דרפ"ח כו' הרי ירדו בחינת ד' מאות שקל כסף שהן מבחינת ת' עלמין הנ"ל למטה מטה מאוד כמו מבחינת פסולת התענוג מורגש שבג"ע דעשיה (שבא מתענוג הנעלם שלפי ערך נשמות דג"ע הארץ) נופל בדרך ירידה גדולה לע"ש דנוגה דעשיה להיות התהוות תענוגים גשמיים שמעורבים טוב ורע הרבה (וכידוע בענין ד' נהרות שנפרדים ויוצאים לחוץ לגן עדן הארץ שנופלים בהן מבחינת פסולת של האור דנהר שיוצא מעדן להשקות הגן כו') והוא ענין ארבע מאות איש דעשו איש שעיר דק"נ שנופלים בהם מבחינת פסולת הגבורות דיצחק כמאמר רישא דעשו בעטפוהי דיצחק שנקרא סוספיתא דדהבא כו' שהוא מבחינת גבורות קשות שמסתעפים מבחינת שערות שחורות דזעיר אנפין שנא' קווצותיו כו' שחורות כו' והן שנקראים ד' מאה בתי דינין כו' ומשם בירידות וצמצומים רבים נמשך שרש דגבורות קשות דקליפת נוגה שהן ארבע מאות איש דעשו וד"ל. ועל זה אמר אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם פירוש שמים הוא בחינת עיגולים דמקיפים העליונים שבעולם התענוג שהן ת' עלמין דכסופין כנ"ל כאשר ירדו למטה מטה מאד בבחינת ריבוי הצמצומים דבחינת גבורות העליונות מאצי' לבי"ע בצמצום אחר צמצום שנמשך מארבע מאות בתי דינין הנ"ל שנאחזים בגבורות דיצחק משתלשל עוד עד למטה ממש להיות הסתעפות גבורות קשות דעשו איש שעיר ממש שנקרא קדרות וחשך. וזה שכתוב אלביש שמים קדרות (וכמ"ש אל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור