בענין העבודה דיעקב אצל לבן העליון להמשיך מעצמות המאציל לעולם האצי' שגם שאין ערוך כלל לנאצלים לגבי עצמות המאציל כנ"ל מ"מ ע"י בחי' הרחמים דיעקב שאין לו שיעור למעלה מעלה כו' היה ממשיך כל האורות דעקודים נקודים כו' מן העצמות בריבוי התחלקות וריבוי התכללות לאין שיעור ממש וכמ"ש ויפרוץ האיש מאד וכל מאד הוא בלי גבול לפי שאין שיעור כלל וכלל לריבוי אופני ההתחלקות ואופני ההתכללות דגוונים בעקודים ונקודים וברודים שהן מראות כלולים מכמה מדריגות הפכים כו' וד"ל. וגם אחר שהתחכם לבן ועשה גל של אבנים להפסיק בבחי' פרסא בינו לאצי' וכמ"ש אם אני לא אעבור אליך כו' ואתה כו' עכ"ז ע"י בחי' הרחמים דיעקב נבקע האור דרך הפרסא העליונה מעצמות המאציל לאצי' וכן מאצי' לבי"ע וכמ"ש ביעקב אז יבקע כשחר כו' וכנ"ל בענין השבטים שיכולים להעלות מבריאה לאצי' כמו עליות העולמות בשבת ולהוריד למטה בבי"ע וכמו תפילת רחב"ד שעלה למעלה מן הפרסא והוריד המשכות עד רגלוהי דנוק' וכה"ג יש כמה נשמות צדיקים בכל דור כו' וכל זה מצד בחי' הרחמים דיעקב שמעורר בעצמות המאציל שנק' לובן העליון כנ"ל וד"ל:
(ח) וזהו וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו כו'. דהנה מבואר למעלה דאע"פ שעשה הגל של אבנים להפסיק ולהסתיר ביניהם וכמ"ש לו עד הגל הזה כו' אם אני לא אעבור אליך כו' עכ"ז ע"י בחי' רחמים דיעקב נבקע האור מעצמות בפרסא העליונה כו' (וכמ"כ הגל הזה הפסק גמור בין אצי' לבריאה שהוא בחי' חשמ"ל התחתון לבלי יעלו באצי' מהיכלות דנוגה ששם בחי' לבן הארמי דקליפה חכמה דקליפ' שנק' ערמה כו' ונק' ארמי אובד אבי וז"ש אם אני לא כו' מלמטה למעלה ואם אתה לא תעבור כו' לרעה כו' וכנ"ל בפי' הב' דלבן כו') ועכ"ז ע"י בקיעה דיעקב מאיר הארת אור האצי' גם בנוגה דבי"ע לבררם כמו שיהיה לע"ל דכתי' ונהרו אליו כל הגוים ואמר אז אהפוך אל עמים כו' וכמ"כ בבחי' החשמ"ל העליון שמפסיק בין המאציל לנאצלים נבקע האור דרך הפרסא להמשיך הארת אור האצי' עד למטה גם בע"ש דנוגה דעשי' (כמ"ש בפי' ויברך אתהם). והטעם הוא לפי שהרחמים דיעקב מעורר למעלה מעלה במקור הרחמים העליונים שלמעלה מכל ההשתלשלות כנ"ל עד שהוא מעורר לבחי' חפץ חסד הראשון שבעצמות המאציל שנק' לובן העליון כנ"ל שיומשך ממנו אור האהבה והחסד העליון לכל ההשתלשלות דאבי"ע שממנו יוכל להיות כל יחוד עליון דמשפיע ומקבל שהוא בחי' מ"ה וב"ן שבכל הפרצופים העליונים דאצי' מראש כל המדריגו' עד סוף הכל וד"ל. וזהו וישכם לבן בבקר פי' בחי' לובן העליון שהוא מקור כל החסדים להיותו בבחי' חסד דא"ס הפשוט בתכלית כנ"ל כמראה הלובן העצמי שאין בו גוון כלל כו' והוא בחי' חפץ חסד הראשון שבעצמות המאציל שמתעורר בכל בוקר דוקא והוא בזמן תפלת שחרית דאברהם איש החסד כמ"ש וישכם אברהם בבקר שנק' בקר דאברהם דוקא כמ"ש בזהר ע"פ בקר אערך לך ואצפה כו' דהיינו בחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור