מבחינת לבן העליון כו' מטעם הנ"ל. וזהו ואחר עד עתה כלומר עתה באתי אליך לברר אותך על ידי כח הבירור ותיקון שהיה למעלה אשר גרתי עם לבן שעל ידי זה דוקא יבא הבירור דעשו למטה ממילא כנ"ל וד"ל. אך הנה עדיין יש להבין מה שכתוב וישלח יעקב מלאכים לפניו כו'. מהו לשון לפניו וגם מה שקורא לעשו אחיו אדוני כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי כו' והודיעו שיש לו שור וחמור כו' ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך מהו ענין החן שימצא בעיני עשו מפני שיש לו שור וחמור כו' ומהו ענין תשובת המלאכים שאמרו לו באנו אל אחיך אל עשו וגם הנה הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו ויירא יעקב מאד כו'. מהו ענין הד' מאות איש דעשו כו'. והנה מבואר בספרי הקבלה בענין ארבע מאות שקל כסף שנתן אברהם לעפרון החתי הן בחי' ת' עלמין דכסופין דנהרי' לצדיקייא לעלמא דאתי כו'. והענין הוא שהן בחינת הארות והמשכות שפע העונג העליון שבעצמות א"ס ב"ה ממש שנק' שעשועי המלך בעצמו כו' שיאיר לנשמות בעוה"ב דוקא שנקרא עדן שנאמר בו עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו כו' והוא בחינת התענוג הפשוט שבעצמות אין סוף שבלתי מורכב כלל בחכמה ורצון (והוא למע' מגילוי אור התענוג שבחכמה דתורה בזמן מתן תורה שחכמת אדם תאיר פניו. וזה שכתוב ביום חתונתו וביום שמחת לבו כו') ואין זה רק מצד מעשה המצות בעוה"ז דוקא דהיום לעשות' ולמחר לקבל שכרם והוא גילוי אור התענוג העצמי שבמצות ה' שלמעלה גם מסוד וטעם כמוס דחכמה סתימאה כו'. וזהו יחיינו מיומים שהוא טעמי המצות שיתגלו בימות המשיח וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ממש בעוה"ב כו' כמ"ש במ"א. וזהו כללות ענין ת' עלמין דכסופין שהן באים ונמשכים מעצמות התענוג שבשעשועי המלך בעצמו ממש ונהרי' לצדיקייא שקיימו התורה ומצות בפועל ממש בעוה"ב וד"ל והן בחינת ארבע מאות שקל כסף דכסף לשון תענוג כמו נכספה וגם כו'. וזה שכתוב עובר לסוחר שהסוחר הוא הסובב ועובר כל העולם בסחורה למכור והוא מלשון סחור סחור כו'. ולמעלה הוא בחינת עיגולים דמקיפים העליונים שבעולם התענוג כידוע שיש ב' מדריגות בבחינת התענוג א' תענוג המורגש בגילוי כתענוג הנשמה בגן עדן וכתפילת שבת דכתיב אז תתענג על ה' שנקרא שיר אל ונקרא שיר פשוט כו' שגם שהוא גם כן למע' מן הטעם ושכל אבל הוא מורגש עכ"פ בנפש והוא בחינת מקיף כעיגול בלתי התחלקות כלל בקוין כו' ולא מתיישב בכלי השכל גם לא בהתפעלות רצון כו'. והב' בחינת תענוג הנעלם שבעצמות הנפש בבחינת יחידה שבלתי מורגש כלל (כמו ר"ש בן יוחאי שאמר בחד קטירא כו' בי' אחידא בי' להיטא כו' שהוא קישורא דנשמתא בעצמות התענוג הפשוט בתמידות כו' ונקרא מקיף למקיף) וזהו ענין עובר לסוחר פי' עובר למעלה מעלה גם מבחינת סוחר שהוא מקיף דתענוג המורגש וזהו ת' עלמין דכסופין שהן באים מעצמות התענוג הנעלם שבא להאיר בנשמות בגילוי לעוה"ב דוקא שנאמר להנחיל אוהבי יש במורגש שאין בחינת שיר אל יכיל להכילו כלל וזה שכתוב דנהרי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור