בכנ"י שהן בבחי' סו"ג כנ"ל דבחי' החיצוני' באוי"ר שבלב שנולד מן השכל נק' כיסוי ולבוש לפנימי' המוחין והמדות כו' שזהו כפי סדר ההשתלשלות דתחתון מלביש לעליון ועליון מוסתר ונעלם בתחתון כנ"ל ואע"פ שנק' כיסוי לכסות הפנימי' אבל הרי בחי' הכלי' שנק' אותיות הן בבחי' גילוי למטה דוקא (וכנ"ל במ"ש והנגלות לנו כו') וזהו דוקא בבחי' או"ח מלמטה למעלה כמו בשינה כנ"ל והיינו ג"כ פי' ופרעה חולם כו' שזהו בזמה"ג דכנ"י בבחי' שינה בהסתלקות בחי' הפנימי' למעלה (והחיצוני' כמו באוי"ר למעשה והמעשה עצמה מלביש לפנימי' זהו ע"י בחי' התיקון דשם מ"ה כמשי"ת) וע"כ יכול להוליד מבינה שהוא היאור כנ"ל ז"פ רעות שהן ז' מדות רעות דק"נ מיד אחר הולד ז' פרות טובות בחי' ז"מ דקדושה כנ"ל (מצד בחי' התגלות דעה"ד טו"ר במל' בחו"ג המגולי' דוקא כידוע) והוא מה שיש יניקה לפרעה דקליפה בחי' מל' דק"נ שאזלע"ז כו' שבריבוי הצמצומי' בהשתלשלות מפרעה העליון דקדושה נמשך בחי' פרעה התחתון שהוא מל' דק"נ והיינו בבחי' החלום דשינה דוקא שהוא בבחי' הקטנות בהסתלקות הפנימי' דמוחין ומדות וגם במחדו"מ כנ"ל וכן בכל גלות שא' אני ישינה כו' (וכן בזוהר דקוב"ה בגלותא אסתלק לעילא לעילא כו' וע"ז א' עורה למה תישן הוי' כו') (וע"כ פרע"ה הב' שלא ידע את יוסף בחי' צ"ע הפותר חלומות כו' א' לא ידעתי את הוי' כלל שזהו בחי' השכחה שבאחוריים דדעת שנמשך בק"נ מצד בחי' התגלות דמל' דקדושה בחיצוני' ביותר שנק' עלמא דאתגלי' בבחי' יש גמור כו' ששולט שם יניקות החיצוני' אבל בסמוי מן העין דוקא שם הברכה מצוי' ממקור הברכות כמ"ש ואת צנועים חכמה צנועי' בהצנע לכת בלי גילוי לבחי' יש ודבר מה כלל שלא נראה לעין שזהו בחינת עלמא דאתכסיי' שהוא בחי' הפנימי' המוסתר ונעלם מן העין (כנ"ל בבחי' הסתר אורות בכלים דוקא) וכמ"ש כי טוב טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר בחי' התיקון להיות שמורין מן העין שאז נשמר מעין רע דק"נ (וכמו שרואים למטה בכל מידי דצייר וחתים כו') ובעלמא דאתכסיי' שהוא בחי' הפנימי' הנסתר שם הוא מקום הזכרון דייקא היפוך השכחה שהוא בפנימי' החכ' דאור אבא כידוע בענין התפילין במ"ש ולזכרון בין עיניך כו' וכמ"ש במ"א). וזהו ופרעה חולם שהוא גם בחי' התגלות דאותיות מחודו"מ שעולים בהסתלקות בשינה בחלום שיכול להיות אז יניקת הק"נ מחיצוני' דחיצוני' כנ"ל כו' אבל אופן הב' בלשון פרעה הוא בחי' התגלות הפנימי' דוקא כי ל' פריעה לא שייך רק לגלות מתוך ההעלם והכיסוי שהי' בתחלה וכמו ופרע ראש האשה שזהו לגלות המכסה אשר על ראשה ואם אין כיסוי בתחלה לא שייך לשון פריעה כלל וכמו ענין פריעה דמילה שא' מל ולא פרע כאלו לא מל שזהו להסיר גם העור הדק המכסה וחופף על הברית שאז נק' פריעה שזהו בחי' התגלות הפנימי' דוקא וכך כל לשון פריעה אינו רק התגלות של הפנימי' שהי' מכוסה ונעלם בתחלה (כמו בפרוע פרעות בישראל כו') והענין הוא כמבואר למעלה בעיקר המכוון שהוא בהשתלשלות העולמות שיהי' התגלות הפנימי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור