ויהי מקץ שנתיים ימים - תקפ"א
ריג, א
ולא ב' לבבות וזהו ואהבת בכל לבבך בשני יצריך גם ביצה"ר לפי שבצמאון זה יעקור כל נקודת התקשרות הרצונות הזרות ומהפכם להיות רק רצון אחד ולב אחד לה' לבדו ואין זר אתו כמ"ש מי יעלה בהר ה' כו' בר לבב שלא נשא לשוא נפשו כלל וד"ל. והנה אחר ההתפעלות ברשפי אש הצמאון האלקי' הנ"ל שנק' רץ לבך כו' מיד ישים אל לבו שתכלית הדבר הוא לעשות נח"ר ליוצרו בעסקי התו"מ להאיר נפשו באור החיים וחי בהם וגם כמו שהוא למטה מאד יחיה האדם בהם באור תו"מ (כענין מים קרים על נפש עיפה כך מים דתו"מ על נה"א הצמאה ליוצרה ברשפי אש הנ"ל הנה ישיב את נפשו מן העייפות וצמאון ע"י שילמוד מיד אחר התפילה ירווה הצמאון וכמו הוי כל צמא בתפלה לכו למים דתו' שזהו אם רץ לבך מיד ישוב ע"י המשכות אלקו' בתומ"צ שהוא בחי' מים עליונים שמכבה לאש התפעלות התשוקה הנ"ל כמים שמכבה לאש (וכמ"ש בזהר ע"פ הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני דמוקדין ליה בשלהובי דרחימותא שזהו נגד רצון ה' האמיתי שחפץ להיות לו דירה בתחתונים בתו"מ ולא בהעלאה והתכללות הנפש למעלה בשלהובא כו' שע"ז אמר הסבי עיניך כו') אך עכ"ז אמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האה' דקאי על החכ' שבתו' שנק' מים רבים וים הקדמוני לא יוכלו לכבות לאש האהבה וגם אם יתן איש את כל הון ביתו דתומ"צ באה' בוז יבוזו לו כו' וראיה מן התשו' שהוא בלא תומ"צ שעכ"ז אין צד"ג יכולים לעמוד שם כו'. והנה בחי' ומדריגה זו שהוא כח המגביר ומחבר ליסוד המים שבמוח ללב לגבור על יסוד האש שבלב לכבותו או לקררו כנ"ל זהו ענין ובחי' הקנה שנק' שר המשקים לפרעה דקדושה והוא מה שע"י הקנה דוקא נמשך הארת אור ה' בקול תורה להשיב חיות הנשמה כמ"ש כי אמרתך חייתני כמו מים קרים כו' כי הקנה הוא המקור לאותיות התורה כמ"ש קנה חכ' קנה בינה שהן שני תורות שבכתב ושבע"פ כו' וע"כ נק' שר המשקים להשקות לכל הנשמות ממים ויין דתומ"צ כנ"ל וד"ל:
(ב) ומעתה יש להבין מה ששר המשקים הזה שהוא הקנה הוא הנותן הכוס על כף פרעה דקדושה כמ"ש בחלומו והנה גפן לפני ובגפן שלשה שריגים כו' וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה כו'. פי' והנה גפן לפני כו' הן כנס"י שנק' גפן כמ"ש גפן ממצרים תסיע כסו הרים צלה כו' ובגפן זה שלשה שריגים הן ג' אבות שכוללים כל ס"ר נש"י והיא כפורחת כו' הבשילו אשכלותיה ענבים כו' פי' הענבים הן פרטי ניצוצות ונש"י שכל ניצוץ מישראל בפרט נק' ענב שיש בו בחי' יין המשמח אלקים בהעלם בנפשו האלקית כמו יין הכנוס בענבים בהעלם בגוף דפרי הענב הוא עגול וחלק שאין היין שבו נראה במהות משקה כלל רק טעמו טעם פרי ענבים בלבד ומברכים עליו בפה"ע ולא בפה"ג עד שיוציא היין מן הענבים שנראה למשקה כידוע וכך בכל נשמה פרטיות שמסתעפת וצומחת מן בחי' הגפן העליון שנק' ענבים שהבשילו אשכלותיה ענבים דהיינו שהבשילו כל צרכן ונגמר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת חיים
- כרך
- בראשית ח"ב
- מזהה
- rh-fjgctmr4
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.