בחייו כו' הגם שמרירות זו מפני האהבה לה' היא באה ממה שאיננו משיג אלקות בבחי' קירוב כו' כמשל המתאווה תאוה ואינו משיגה כמו באותו שהעלה טינא בלבו כו' עכ"ז בחי' גבורות והסתלקות הוא בהיפוך השמחה והחדוה שהוא בחי' המשכה וירידה כו' ולזה הטעם נק' יין אדום והוא יין המשכר ומבלבל הדעת ובחי' גבורות נמשכים ממנו כו' ואינו משמח כלל כו' ושני מיני אהבות הללו הן בחי' חו"ג דיין שיוצא מן הענבים ע"י דריכה כו' וזהו גפן ממצרים תסי"ע בעודנה בבחי' ההעלם דענבים שבגפן כו' נק' כנס"י גפן כו' והוא כשנסעה שכינה עמהם ממצרים במ"ב מסעות ואח"כ נכנסו לא"י ונתגלו ההעלמות שבה בבחי' חו"ג של יין המשמח ויין המשכר בכמה מצות מעשיות וכמשי"ת בעז"ה וד"ל:
(ב) והנה אנו אומרים בשבת וינוחו בו כל ישראל מקדשי שמך כו'. ויש להבין הלא הוא ית' קדוש מעצמו מצד שהוא קדוש ומובדל בערך מכל ההשתלשלות כמ"ש כי קדוש אני כו' ואני ה' מקדשכם שקדושת ישראל נמשכה מקדושתו ואיך יתכן שיהי' קדושת ה' תלוי' בקדושת ישראל עד שיקראו מקדשי שמו שגורמים להיות שמו קדוש כו'. אך הענין הוא שאנו אומרים אתה קדוש ושמך כו' וקדושים בכ"י יהללוך סלה. פי' בכל יום משמע שמלאכים הללו הנק' קדושים הם מתהווים בכל יום ומהללים כו' וביאור הדברים הנה הוא ית' נק' אדון הנפלאות פי' נפלאות הוא מה שאינו מושג ונתפס בשכל והשגה כו' כמו כי יפלא ממך הדבר כו' ואדון הנפלאו' הוא למעל' מעלה גם מבחי' ההפלאה וכמ"ש עושה פלא שהפלא ג"כ בחי' עשי' גשמי' לגבי עצמותו ית'. ולהבין זה הנה החכ' מאין תמצא והיינו ענין התהוות השכל מלמעל' מן השכל שנק' פלא בהפלאת העלם הדבר איך יתהווה היש מן האין כו' וגם זאת בחי' עשי' גשמי' נחשבת לגבי עצמות ההעלם שלמע' מהתהוות חכמה כו' ולכך נאמר עושה פלא וגם על מה שנתהווה מן החכ' נא' בחי' עשי' כמ"ש כולם בחכמה עשית מטעם זה שהחכמה עצמה שמאין תמצא היא בחי' עשי' בלבד וד"ל. והטעם שנק' בחי' עשי' דוקא הוא לפי שהמעשה מסתעפת מן השכל וכערך המעשה לגבי השכל שהוא סוכ"ד כן ערך התהוות השכל מלמעל' מן השכל בבחי' מעשה סוף כ"ד של ההעלם העצמי' כו' כמ"ש במ"א וד"ל. וזהו ושמך קדוש פי' החכמה שנתהווה ע"י שם הוי' וממנו נסתעף כל ההשתלשלות כמ"ש בראשית ברא כו' כידוע גם הוא קדוש ומובדל כו' בהיות שבי"ה הוי' צור עולמים כתיב ופי' י"ה הן חו"ב וביו"ד שבחכמה נמשך הוי"ו ממנו ונעשה שם הוי' לצייר עולמים ב' מיני עולמות עלמין דאתכסין ועלמין דאתגלין כו' כי הנה ביו"ד נברא העוה"ב דכתי' בו עין לא ראתה אלקים זולתיך כו' ואינו בחי' ג"ע העליון שהרי הנשמות נהנין מזיו כו' והוא בבחי' גילוי ההעלם. אך לגבי עוה"ז הגשמי נק' עלמא דאתכסי' כו' אבל עלמין סתימין דבי"ה כו' שעין לא ראתה כו' היינו שלא בא לידי גילוי כלל מן ההעלם ואינו נתפס בשום נברא כלל רק אלקי' זולתיך כו' והוא היו"ד שממנו נבראו העלמין סתימין וכמ"ש בי"ה הוי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור