הפירוד כלל רק שהוא דבוק למעלה בשם הוי' דאצי' בתכלית הביטול במציאות בתמידות דוקא ובעילוי אחר עילוי כו' וכמ"כ האבות היו בחי' מרכבה למעלה כאברהם שהיה מרכבה לשם הוי' שבמדת החסד הי' דבוק רק למעלה בתכלית הביטול בכל מעשיו ומחשבה ודבור ולא היה לו שום התקשרות ואחיזה בחומריות הגופני כו' והיה הולך ועולה בדביקות והתקשרות כנ"ל וכמו ויעל אלקי' מעל אברהם הרי בשעה זו שהיה אלקים מדבר עמו היה שורה על נשמת אברהם כרוכב על המרכבה ממש וכאשר כלה לדבר אתו ויעל אלקים מעל נשמת אברהם כו' וכך היה יצחק מרכבה לשם הוי' שבבחי' גבורה שהוא שם אלקים בפחד דיצחק שהיה תמידי בלי הפסק כלל כנ"ל באהבה ודביקות בהיותו בפחד ה' שיהי' לע"ל מצד הקירוב וגילוי אור האלקי ביותר כו' וכן ביעקב במדת הרחמים שכלול מאהוי"ר דיצחק כידוע היינו בביטול המציאות הכלול מאוי"ר כידוע וד"ל:
(ב) והנה מטעם זה שהאבות היו בבחי' מרכבה היו כולם רועי צאן ובקר כמו שאמר ואברהם כבד מאד במקנה כו' ולא היו עוסקים רק במרעה צאן כמו שאמרו לפרעה רועי צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו (כי מתחלה כשחלק קין והבל בעבודתם בארץ שהיה קין עובד אדמה והבל היה רועה צאן נמשך לאבות חלק זה דהבל רועה צאן דוקא כידוע) וע"ד הפשוט הטעם הוא כי בכל העסקים זולת רועה צאן יש טרדא רבה מאד כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה וזריעה וקצירה וכה"ג בעבודת שדות וכרמים וכל עסקים כיוצא בהם אבל רועה צאן אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל וכל היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה בלתי לה' לבדו ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל כו' (ובאמת הטעם הוא לפי שהאבות נק' רועים למעלה שהן זנין ומפרנסין לכל הנשמות וכמו רועה צאן ממש שעיקר עבודתו לרעות צאן במרעה טוב וכמ"ש דוד ה' רועי לא אחסר כו' להשקותם ולשומרם מחיות כו') והנה גם השבטים היו רועי צאן כמ"ש רועי צאן אנחנו כו' והוא מטעם שגם הם היו בחי' מרכבה שהוא בחי' הביטול במציאות כסוס לרוכבו כנ"ל אך בחי' מרכבה שלהם היה למטה במדרגה מן האבות דהאבות הן המרכבה שנק' מרכבה עילאה בבחי' האצי' ממש שהן מדות חג"ת דאצי' דאיהו וחיוהי חד ממש והוא בבחי' הביטול דשם מ"ה בעצם שלמעלה הרבה מבחי' ביטול היש לאין כמ"ש משה ונחנו מה כו' וכך אמר אברהם ואנכי עפר ואפר כו' אבל השבטים היו בחי' מרכבה בעולם הבריאה כמו ד' מחנות כו' וכפני אריה אל הימין כו' שזהו בחי' מל' דאצי' שמלובש בבריאה (והן י"ב בקר שתחת יש"ש כו') ואע"פ שהוא ג"כ בחי' ביטול במציאות ממש כמחנה מיכאל וגבריאל שאומרים תמיד שירה וכפני אריה כו' או שרפים שאומרים קדוש בתמידות עכ"ז אין זה רק בחי' ביטול היש לאין בלבד מאחר שהן בבחי' עולם הבריאה שהוא בא מאין ליש ע"י צמצום דבחי' אלקים כידוע וזהו שאמרו השבטים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור