יין האדום הוא הכנה ליין הלבן וצריך להקדים בנפשו בחי' יין המשכר ליין המשמח לפי שריבוי יין הלבן תלוי בריבוי יין המשכר כו' וזהו המשך הפסוק כבס ביין כו' ערך הכיבוס ביין הלבן בריבוי עונג העליון לפי ערך ריבוי דם הענבים שקדמו כו' לפי שריבוי השמחה של מצוה בהמשכות אא"ס בעצמו כו' תלוי' לפי אופן ריבוי תשוקת הנפש למילוי רצון זה כנ"ל וד"ל וזהו זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני פי' בעניי ריבוי המרירות שמצד הגוף הנק' עוני כו' זאת נחמתי כי אמרת ה' במעשה המצות הוא חיות ומזון הנפש ביתר שאת מפני ריבוי המרירות כנ"ל וד"ל וזהו ענין הדריכה בגת שהוא לב נשבר הוא בחי' הכנה כללי' לב' מיני יין הנ"ל שיצאו מן ההעלם לגילוי כי המרירות בחי' התלהבות והתפעלות הלב הוא וגם היא לא תבוא לידי גילוי מן ההעלם עד שיוקדם בחי' הדריכה והוא לב נשבר ונדכה הנק' כובד ראש והוא בחי' עצבון הגוף אך אין לערבב שמחת הנפש בעצבון הגוף כמ"ש במ"א וד"ל וענין הרגליות הוא בחי' השפלות עד קצה האחרון ונפשו כעפר כו' הן הענבים הטובים להוציא מהן ב' מיני יין הנ"ל משא"כ מן הדליות כנ"ל וד"ל. ועתה יש להבין פי' סותה מה היא הנה הוא מלשון מסוה ופי' מסוה הוא כיסוי הראש והפנים כידוע דהנה יש ב' מיני לבושי' הא' לבושי הגוף הנחתכים ונעשי' כפי מדת האברים של הגוף ולפי תועלת היופי השייך להגוף כו' והב' הן לבושי הפנים והראש שתועלת' הוא ביופי הפנים שאין לו ערך כו' משא"כ בחי' יופי הגוף וגם תועלת הכלי' ואברים הפנימים בראי' שמיעה ריח ודיבור כו' ג"כ הן גבוהים במדריג' הרבה מתועלת אברי הגוף כמו כלי ההבטה דרך המסווה שתועלתו יקר הרבה מלבוש היד וכדומה כו'. וידוע דעל הלבושים דוקא שורה בחי' המקיפים וא"כ מקיפי הראש והפנים גבוהים הרבה ממקיפי הגוף כו'. והנמשל מכל זה יובן למשכיל למעלה בהיות ידוע דלבושי המצות הן בחי' מקיפים עליונים מפנימית רצונותיו ית' וע"י היין מתכבסים כמ"ש כבס ביין לבושו וכנ"ל. והנה כנגד ב' מיני יין הנ"ל נמשך ב' מיני לבושים של מעשה המצות מלמעלה למטה כו' לבושי הראש ולבושי הגוף וכיבוס הלבוש ביין הוא לפי אופן מדריגתו והיינו שע"י היין הלבן נמשך לבושי הגוף ונכבסו בו כנ"ל לפי שהוא מדריגת השמחה בחי' הירידה והמשכה כו' וכמו תועלת לבושי הגוף כו' אבל ע"י דם ענבים יין האדום הנ"ל נמשך לבושי הפנים והוא המסווה שכלי הפנים תועלתם יקר הרבה כו' והוא בבחי' עלי' והסתלקות כו' כמו עילוי מדריגות כלי ההבטה היינו כאשר יסתכל בכלי ההבטה המסתיר כלי העין כו' והיינו מ"ש הביטו אליו ונהרו כו' פי' הביטו בהסתכלות חזקה ע"י כלי ההבטה ינהרו הפנים ממילא בבחי' ראי' חושית הגם דחכמה היא בחי' ראי' אבל הוא ראי' שכלי' כו' ואז ממילא ופניהם אל יחפרו ויכלמו דהיינו ההשגה בחכ' הנק' פנים בבחי' מוחין שבראש כו' וענין הסתכלות החזק הוא כשיביטו אליו דוקא אליו ולא למדותיו כו' דאעפ"י שא"א להסתכל בשכינה היינו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור