ויהי מקץ שנתיים ימים - תקפ"א
ריד, א
קשוט כל יומייהו מסתכלי בלבייהו כאילו ההוא יומא מסתלקי מעלמא. ויש להבין דבר זה שהפשט מורה שנק' זכאי קשוט הן צדיקים אמיתים שבודאי עבודתם באהוי"ר במס"נ בכל יום בדביקות גדולה ועצומה כל היום וא"כ איך אמר שמסתכלים בלבבם כאילו מסתלקין מעלמא שזהו להמשיך על עצמו יראת העונש דגיהנם לבד שהוא מדריגה התחתונה ביותר. אך הענין הוא דגם צ"ג נפשם מתלבשת בגוף חומרי והי' מחשבותם מקושר בעניני העולם עכ"פ לצרכי חיי נפשו וביתו וא"כ בעלות הנשמה במס"נ בק"ש ותפלה וכה"ג ודאי צריך להפשיט א"ע מכל אשר נדבק בנפשם האלקי' מהרהורים דעניני עוה"ז שבלתי זה ודאי א"א להם לעלות ביחו"ע באה"ר בתענוגים להתענג על ה' בק"ש ושמו"ע ותומ"צ שעושים והפשטה זו צ"ל בתכלית מכל וכל להעביר גם כח הזוכר מזה העולם החומרי שאם נשאר אפי' מקצת דמקצת מן כח הזכרון שזוכר מכל המח' ומעשים דעניני עוה"ז עד שיעשו רושם בנפשו אף בהעברה בראיה בעלמא שזהו שנק' חיזו דהאי עלמא לא יוכלו לעלות לה' אחד במס"נ אמיתי כמ"ש מי יעלה בהר ה' כו' אשר לא נשא לשוא נפשו כלל וכלל וע"כ זכאי קשוט דוקא שתשוקתם אמיתית לידבק בה' אחד במס"נ אמיתית מסתכלו בליביהו כאילו מסתלקי מעלמא ההוא יומא פי' שמפשיטים א"ע בתכלית מחומר גופם כיום שנפטרו מן העולם שנשמתו צריך לעלות לג"ע למקומו ושרשו שבודאי א"א לעלות לשם כ"א בהתפשטות כל הגשמיות וחומריות דנה"ט שלו בתכלית כמו ריב"ז שבכה קודם מותו לפי שלא הי' יודע באיזו דרך מוליכין אותו אם לג"ע אם לגיהנם אע"פ שהיה צד"ג באהוי"ר במס"נ ויחיד בדורו בתומ"צ אך מפני שהיה מסופק על בירור מחדו"מ ומדות דנה"ט שלו אם נפשטו ונזדככו בתכלית מן הגשמיות וחומריות דעוה"ז וע"כ היה מסופק שיוליכו אותו לגיהנם ששם הוא הבירור דאש זרה דק"נ בחום הטבעי החומרי דנה"ט כו' ועכ"פ הרי ידוע דבעלות הנשמה לג"ע מיד שנפטרה מגופה צריכה טבילה בנה"ד דוקא וענין הטבילה הזאת הוא להעביר ולזכך כל המחדו"מ שלא לה' המה כל ימי חיי הבלו שהולכים אחר הנה"א בעלותה למקומה בג"ע עד שלא ישאר מהם כלום גם שיוסר ויובטל כח הזוכר מהם אף במקצת דמקצת שאם נשאר הזכרון מהם ומחיזו דהאי עלמא א"א לבוא לג"ע כלל וכלל ואף לראות מקומו ומדריגתו וכ"ש שלא יוכל ליהנות מזיו השכינה בג"ע דעשיה כו' (וכן בכל לילה שהנשמה בשינה הולכת למקומה בג"ע ולא תוכל מפני המח"ז של כל היום והתפעלות אהבות ורצונות זרות שנאחזים בהם הקליפות ומוליכין אותו להיכלות דק"נ שמפני זה מבקש שתשכיבני לשלום כו' עד פן אישן המות כו' ואומר וידוי כו') (כמו אם יביאו בג"ע מאכל גשמי כך הוא מחו"ד ומעשה גשמית כו') וכתיב ילכו מחיל אל חיל כו' שזהו עליות הנשמות מידי שבת וחדש מגעה"ת לגעה"ע כידוע שצריכים טבילה בנה"ד פעם ב' בבחי' ומדריגה עליונה ביותר והוא שישכח מהם כל מה שהשיגו והרגישו עונג האלקי' בגעה"ת שלמטה לפי שאין ערוך כלל בין געה"ת לגעה"ע כערך הגשם אל הרוחני מעוה"ז
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת חיים
- כרך
- בראשית ח"ב
- מזהה
- rh-gnbx0gpt
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.