רוממות המקיף הכללי שהוא מחשבה הכללית שסוקר הכל בסקירה אחת לראש וסוף כאחד כו' האיך יכול להיות שבשעה זו עצמו שמגביהי לשבת כנ"ל הוא משפיל את עצמו לראות ולהשגיח בהשגחה פרטית למטה מטה על כל הברואים ממש וכן מ"ש משמים שהוא מחשבה הכללית בחי' סוכ"ע הכללי הנ"ל הביט ה' וראה בהשגחה פרטית על כל בני האדם כמ"ש עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם כו' ממכון שבתו ברוממות דמחשבה העצמית משגיח על כל וכן מ"ש שיוצר יחד בכללות כולם לבם ומבין ומשגיח בפרטיות אל כל מעשיהם שכל זה הוא דבר והפוכו ממש שאם מרומם ומובדל הוא שראש וסוף שוין שם איך יצמצם את עצמו בכל פרט ופרט בכל נברא דאם נסקרים הכל בסקירה אחת הרי אין תופסים מקום כלל וכלל וא"כ איך הוא משגיח בכל פרטי פרטיהם הרי כל אחד ואחד תופס מקום בפ"ע שזהו ב' הפכים ממש. אך הענין הוא דשניהם אמת והא בהא תליא דוקא דהיא הנותנת משום דמגביהי לשבת ע"כ משפילי לראות בהשגחה פרטיות וכן משמים הביט כו' כנ"ל להיות שאם היה בחי' מחשבה הכללית הנ"ל תופס מקום אצלו ית' והיה נתפס בה עכ"פ אז לא היה יכול להיות שיוכל להיות השגחה פרטית שיתפס מחשבה בכל פרט ופרט שזהו כדבר והפוכו (כמו באדם התחתון כשמרגיש את עצמו בכלל אי אפשר שירגיש בפרט אע"פ שהפרט יצא מן הכלל ואם באה מחשבה בפרט באבר אחד לא יהיה אז הרגשה בכללית שא"א להיות מחשבה כללית ופרטית כאחת ממש) אבל באמת הרי אמר דלמתב"כ אפי' מח' הכללית שאינו נתפס בה כלל משום דכלא חשיבי ממש לגבי עצמות אא"ס שנבדל בערך גם מבחי' אותיות כנ"ל א"כ יכול להיות דבר והפוכו דוקא שבשעה ורגע שסוקר הכל כאחד במח' הכללית הנ"ל אז הוא משפיל את עצמו להשגיח בכל פרט ופרט ואינו נתפס כלל בהשגחה פרטית זו ולא נחשב למאומה כמו שלא נתפס במחשבה הכללית משום דכלל עם הפרט שניהם שוין לפני העצמות מאחר שהוא מובדל ומושלל גם מכל בחי' מקור למקור להשתלשלות בכלל ובפרט כנ"ל א"כ ידיעה כללית וידיעה פרטית כאחד באים אצלו בשוה ממש וד"ל. וז"ש המגביהי ביו"ד דחכ' בראש ומשפילי ביו"ד דחכ' בסוף בפרטית הכל כאחד להיותו למעלה מבחי' ראש וסוף כלל ופרט כו' וכן מ"ש משמים הביט וראה את כל בני האדם בהשגחה פרטית כו' וד"ל ועכ"ז הרי אמר איהו תפיס בכל עלמין רק דלמדתב"כ כו' וזהו דבר והפוכו אם תפיס בכל עלמין למה למדתב"כ א"כ נתפס ואינו נתפס ב' הפכים כאחד וכן ענין הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כלל לפי שגם זה אמת דאיהו ממש תפיס בכ"ע גם במח' הפרטית בפרטי השגחת הברואים על כל חלקי דצח"מ דעשי' עד שנחשב בחי' פרטיות מחשבה והבטה זו לבחי' יש ודבר מה שתופס מקום ונתפס בה כל פרט כו' וכ"ש במח' הכללית שנתפס בה בתחלה ואח"כ נתחלקה בפרטיות ועכ"ז הרי גם המחשבה הכללית כלא חשיבא שאינה רק סקירה אחת ולמתב"כ כנ"ל וגם זה אמת ואין זה דבר והפוכו כלל וכלל מטעם הנ"ל להיות הוא ית'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור