יעקב השתחוה על ראש המטה שחלק כבוד למלכות דיוסף שהוא מלך הח' מקור התיקון דיעקב כו') שמצד שרשו במקור דתיקון ותוהו כנ"ל. ע"כ לא היה יוסף רועה צאן כלל כאבות שנק' רועים שרועים ומפרנסים לנש"י שנק' צאן שהוא בחי' התיקון כידוע בחג"ת דאבות כו' וכש"כ השבטים שהן בבחי' עולם הבריאה כו' כנ"ל כי יוסף היה למעלה מבחי' התיקון והוא מלך הח' רק שממנו נמצא שרש לבחי' התיקון וע"כ היה פותר חלומות דתוהו כנ"ל וזהו שהי' טרוד גדול בצירופים זרים בכתבי חושבני' כנ"ל בטרדא רבה ועצומה מאד בעסק העבודה בבית ושדה וגם בהיותו מלך ומושל ומשביר לכל הארץ ולא הפסיק לו דביקתו האמיתית כמו שהוא למעלה ממש שלא היה כזה באבות שהיו מרכבה בבחי' האצי' ממש כנ"ל מטעם כל הנ"ל וד"ל:
(ה) והנה להבין ולהשכיל מכל הנ"ל בבחי' יוסף שהיה מרכבה למעלה והיה טרוד גדול בעסקים גדולים ופרטים רבים ולא היו מבלבלים דביקתו למעלה כלל מטעם הנ"ל שהיה שרשו בשרש התיקון דמלך הח' ע"כ היה פותר חלומות כו'. הנה יובן כ"ז בתוס' ביאור למעלה מעלה ג"כ והוא בבחי' מהו"ע אור א"ס ב"ה ממש דגם שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף כו' כי לא אדם הוא כו' וכמ"ש כי לא ראיתם כל תמונה כו' עכ"ז הרי בצלם אלקים עשה את האדם ודברה תורה כו' לזאת ודאי יש בדוגמא דלמטה בחי' יוסף צ"ע הנ"ל גם למעלה מעלה כמ"ש כי צדיק ה' כו' והוא שאמר אור זרוע לצדיק שהוא צ"ע ממש דהיינו בחי' סוכ"ע הכללי שלמעלה מכל ההשתלשלות דקו"ח כו' כידוע דעצמות אוא"ס ממש שלפני הצמצום הראשון שנק' מקו"פ וחלל ריקן כו' היה פשוט בתכלית הפשיטות ומובדל בערך לגמרי מהיות גם בחי' מקור למקור לכל ההשתלשלות דאבי"ע ואף גם כי כל האור והשפע הנמשך להיות מקור להשתלשלות דע"ס או"כ אינו בא רק ע"י בחי' אותיות דעצמות המאציל ששרשם באותיות דטה"ע דגליף גליפו כו' כמו ע"י אותיות דשם ע"ב נמשך מקור להאציל לאור החכ' וכמ"כ יש אותיות דשם אהי' להאציל לאור הכתר שהוא הרצון וכה"ג לכל האורות דאצי' וגם למע' מן האצילות בראשית המשכת הקו"ח כו' שנק' א"ק כו' עכ"ז הרי מהות ועצמות המאציל הוא מרומם ומובדל למעלה מעלה גם מבחי' אותיות כי בחי' האותיות אינו רק בחי' גילוי ההעלם מהעצמו' בבחי' פרט כמו אותיות גילוי הרצון ואותיות גילוי השכל כו' דכלא ממש חשיב כו' וד"ל. אך הנה עכ"ז אנו רואים שיש בחי' ירידה והמשכה והתלבשות מעצמות א"ס ב"ה בהשתלשלות העולמות בבחי' כללות עכ"פ ע"ד שהוא נתפס ומלובש בזה ממש כו'. והוא הנק' בחינת מחשבה א' הכללית שאנו אומרים שבמחשבה א' הוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה א' דענין צופה ומביט זהו בחינת אותיות המחשבה דוקא כמו שאדם צופה ומביט במחשבתו על כללית מעשה הבנין מראשו לסופו שנסקר אצלו באותיות המחשבה בסקירה א'. כך כללות כל הדורות העליוני' ותחתונים מראשית הקו"ח עד סופו בכל שית אלפי שנין ואלף הז' כו'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור