כו' השחיתו ברעתם יותר מכל החיות ובהמות כו' ועל כן יש באדם בחינת המרד ופריקת עול ביותר לילך אחרי שרירות לבו כפי בחירתו דוקא ולשנות מכפי הניתן בו בסדר הבריאה כשאר כל הברואים וד"ל (אבל קודם שחטא אדה"ר בעץ הדעת היה שלם במעלה יותר מכל הבהמות וחיות כמו שכתוב ויקרא האדם שמות לכל החיה כו' והיה האדם רודה ומושל בכולם ועל כן אמר רק את דמכם לנפשותיכם דוקא אדרוש מפני שבצלם אלקים עשה את האדם ונקרא אדם אדמה לעליון ממש שמושל על העליונים כו' ודוקא מצד בחינת הדעת אלקי שבו שיודע את יוצרו בשכל והשגה ובטל אליו בביטול פנימי דנשמה האלקית שנפח באפיו נשמת חיים כו'. וראיה לזה שקודם שנברא אדם הראשון ביום הששי אף על פי שכבר נבראו מלאכים עליונים למעלה שנקרא בהמות וחיות לא נמשך עדיין בחינת מלכות שמים העליונים עד שנברא אדם הראשון וקיבל עליו עול מל' שמים ואמר ה' מלך גאות לבש כו' כידוע לפי שעיקר המלוכה הוא על האדם שהוא בצלם אלקים ולא על הבהמות וחיות שהמלוכה הוא ברצון דוקא כמ"ש שום תשים עליך מלך וכן ומלכותו ברצון קיבלו כו' והוא מצד הבחירה שבאדם ולא על הבהמות שאין בהם בחירה כנ"ל נקרא ממשלה בע"כ ולא מלוכה כו' כמו שכתוב במ"א ואף על פי שהבחירה הוא בחינת יש אמנם בבחינת הביטול דשם מ"ה דאדם שהוא מקבל עול מלכות שמים דומה הוא לבחינת יש האמיתי אדמה לעליון כמ"ש במ"א ועל כן בבירור הרע דעץ הדעת לגמרי יהיה האדם מושל בכל כמו סר צילם מעליהם כבהמות מקבלים עול אדם וכאברהם שרדף אחר ארבעה מלכים וכה"ג אמר איכה ירדוף אחד אלף כו' אבל עכשיו קודם בירור עץ הדעת האדם גרוע הרבה מן הבהמה וקשה יותר לבוא לבחינת הביטול לאין עד שיכול למרוד כנ"ל. ועל כן אמר דוד ואני בהמות הייתי עמך בבחי' ביטול דבהמה שלמטה מן הדעת ששרשה בבחי' הביטול שלמעלה מן הדעת דאדם והוא בחינת בהמה רבה שהוא בבחינת התהו שקדם במעלה לבחינת התיקון דאדם וד"ל) וזהו שאמר יעקב להודיע לעשו ויהי לי שור וחמור צאן ועבד כו' הקדים שור וחמור וצאן לעבד ושפחה כו' להיות שיעקב הוא בחינת שם מ"ה דעולם התיקון כנ"ל שהוא להעלות כל הניצוצות שנפלו בשבירת הכלים ממותרות דבחינת לובן העליון כו' לעולם היחוד והתיקון על ידי שם מ"ה כנ"ל ע"כ התחלת עבודתו הי' בתיקון ובירור דשור וחמור וצאן שקרובים יותר לבא לבחינת הביטול לאין האלקי ובנקל יותר להתברר מטעם הנ"ל ואח"כ הזכיר עבד ושפחה שהן בחינת אדם בעל בחירה מצד הדעת שהן בבחינת יש נפרד יותר שקשים יותר בסטרא דקליפה כידוע. ועם כל זה הזכיר שור וחמור דקליפה תחלה לצאן כדי שיפחד עשו ממנו כמו שכתוב בזהר ואח"כ צאן. ואמנם באמת עיקר עבודתו היה תחלה בצאן כמו שכתוב בפרשת ויצא ויפרוץ האיש כו' ויהי לו צאן רבות ועבדי' ושפחות וגמלים וחמורים כו' שהצאן קדם בבירור כמ"ש והכשבים הפריד יעקב וישת לו עדרים כו' מטעם הנ"ל בשרש בחינת הצאן שהוא בחינת יציאה מותרות השפע ממקור הראשון כו'. ועל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור