התו"מ שהן התלבשות אוב"כ למעלה באצילות וכידוע. והב' והוא עיקר השלימות יותר כאשר חכמתו עמדה לו לתקן דבר מה שנתקלקל דוקא שבזה ניכר שלימות חכמתו יותר משלימות עצמו (כמו שכתוב במ"א במשל מלך ששלח לבנו השלם בחכמה ללמוד אומנות שיוכל בחכמתו לפרנס את עצמו והוא במה שיתקן דבר מה כו' כענין החכמה תחיה בעליה דחכמה כו' שבזה קנה שלימות יותר משלימות עצמו שלא יאכל נהמא דכסופא וידמה לאביו ממש כו') והוא ענין מה שבחכמה דתורה ומצות אתברירו רפ"ח כו' שנפלו בשבה"כ וכמו לעשות לתקן לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא כו' שהן הבירורים דק"נ כשור וחמור ועבד ושפחה כו' שזהו כמתקן דבר שנפגם ונתקלקל שזהו עיקר השלימות בבחינת התיקון דשם מ"ה דחכמה אדם העליון יותר משלימות עצמו וד"ל (וכך הוא בענין התורה ומצות גם בצדיקים גמורים אעפ"י שיש בזה בחינת השלימות דבחינת התיקון דשם מ"ה עיקר שלימותם הוא כשעושים תשובה להפוך חשך לאור מק"נ שמזה דוקא יהיה יתרון האור בתוספת מרובה על העיקר שהוא העולם הבא כנ"ל. ולכך אמר בזהר דמאן דלא מהפך חשוכא לנהורא כו' בהאי עלמא דוקא לית ליה חולקא בההוא עלמא בעולם הבא) וזהו ענין הברכה שיתוסף האור בכפלי כפליים כו' כמו שזורע קב להוציא כמה כורים כנ"ל וכך הוא באור הזרוע לצדיק עליון לנשמות בגופים שיבא בזה האור הזרוע תוספת ברכה ועל כן נקרא כנסת ישראל ברכה דאיהו ברוך ואיהי ברכה ונקרא זרע ברוכי ה' כו' והוא על ידי התשובה דוקא כמו שנראה בחוש בכל ניצוץ האלקי שיתענג על ה' בתפילה ותומ"צ באהבה ויראה ודביקות אמיתית שאין תוספת ברכה על העיקר ועצם אור הנשמה כי אם על ידי התשובה פשוטה בלב נשבר ונדכא להפוך אש זרה בתענוג הזר להיות גם הוא רק לה' לבדו כו' וכמו ואהבת בכל לבבך בשני יצריך דוקא שגם בחלל השמאלי יהיה אהבה רבה בתענוגים להתענג על ה' ברשפי אש שלהבת האהבה בתענוגים מחום הטבעי כתענוג הגשמי ממש כו' ואז דוקא יומשך על נשמתו בחינת הברכה העליונה שהוא מבחינת המקיפים העליוני' שלמעלה מהגבלת האור בכלי כו' שהן מקיפים דאורות הכתרים דתוהו שלמעלה מבחינת התיקון (ועל כן במקום שבעלי תשובה עומדי' כשעולי' לשרשם במקיפים דתהו צדיקים גמורים דשרשם בשם מ"ה דתיקון אינם יכולי' לעמוד ולכך לא זכה משה לתשובה רק קודם מותו כו' אך זהו דוקא כאשר הצ"ג הוא נעשה בעל תשובה כמו משיח אתא כו' וכמו כן גם כאן שיעקב צדיק גמור נעשה כמו בעל תשובה לאהפכא חשוכא לנהורא כו' שהן בירורים דשור וחמור ועבד ושפחה דק"נ כו'. ועל כן היה ראוי שיומשך עליו בחינת הברכה העליונה שהן מבחינת מקיפים דתהו כמו שהן קודם השבירה שיתלבשו באור פנימי דתיקון מטעם שחכמתו עמדה לו לתקן דבר שנתקלקל שזהו עיקר השלימות כנ"ל ולכך שלח לעשו שבא יבא אליו כו' כנ"ל וד"ל) אבל כאשר הוא בהיפוך שחסר מן בחינת השלימות הן מצד עצמו והן מצד התיקון לתקן דבר מה שלא ניתקן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור